the lonly me

איך זה שאני חוזרת לפה כל פעם שזה מתחיל.

עכשיו כבר יש חבר,ויש אהבה.

אבל גם שנאה.. (גוף)

ואני לא יודעת איך זה שוב התחיל...!!!

אין לי כח עוד פעם לזה,

שוב לצום ואז לטחון-

שוב לטחון ואז להקיא.

כמה אפשר עם החרא הזה?..

מה גם שאם חבר שלי ידע על זה אני אמות!

יהיה לו קשה להתמודד עם זה

וגם ככה קשה לו להתמודד איתי ועם המצבי רוח שלי.

קשה לו עם כל מה שנחשב ל"כבד"

אבל אני אוהבת אותו [מאוד!!!]  מה כבר אני יכולה לעשות..

אני לא מבינה מה פתאום החלטתי לחזור לכתוב פה?.

אולי בגלל שעכשיו אני צריכה לפרוק יותר מהכל?..

אבל מה שבטוח אפחד לא ידע מי אני .

כבר הקלה ראשונה.

אני צריכה מישהו שיוציא אותי מהמחשבות האלו!!!!!

חייבת דחוף-כי אני..כבר לא יכולה להחזיק את עצמי לבד.