ברור שאני רוצה שזה יימשךך
יימשך לנצח
אולי אני נאיבית?
אולי אני תמימה?..
אולי אני קצת רעה??
באמת שבא לי עכשיו לעשות הכל כדי שלא ניהיה במצב הזה.
כי אני אוהבת אתו
וזה פשוט חזק ממני
אני מרגישה שאני לא חייה שאני על טייס אוטומטי.
,לא מרגישה.,
מה לא אכפת לי ממנו?
ברור שאכפת לי,
אז מה אני מנסה לעשות?
זה בשביל עצמי או בשביל מה? אני באמת באמת לא מבינה.
זה חזק ממני כלכך
ובלי קשר בכל פעם שאני קוראת את הבלוג של את הדברים היפים שאת כותבת,
אני פשוט נפעמת,
אני אוהבת את זה אני חושבת שאת מוכשרת.
הכל מתבאלגן לי. אני לא מבינה איזה יום היום אני מבולבלת מאין סיבה.
האם זה צריך לקרות כדי שאפקח את עניי אצא ממצב טייס אוטומטי?
האם המצב הזה הוא הגיוני?
אולי כדי שאני בכלל אפסיק לשאול כל הזמן ואתחיל לחזור אל עצמי.
אולי בעצם לא כי זה שומר עליי....קיבלתי כל מיני דברים חדשים בחיים שלי ואני חושבת שאני צריכה לשמור עלייהם.
אבל אני לא רוצה לשנות סדרי עולם בשבילם, כי הם באים ומהר מאוד חולפים.
אני אוהבת אותו ואני לא יודעת מה לעשות, אני מרגישה בפיצול.
מצב מוזר ביותר.