אז שוב אני מוצאת את עצמי במצב של שעמום טוטאלי ומנסה איכשהו לעידכן את הבלוג ... הפעם הבעיה שלי זה לא מה לרשום אלה איך המקלדת הזאת פשוט זוועתית (אני בצפון)...
מחר בבוקר ההזכרה של סבא עבר חודש החודש הזה פשוט טס לו .. לא שמתי לב בכלל לאיך שהוא עבר ...
מחר יהיה עוד אחד מהימים הקשים האלו של לראות את כל המשפחה ביחד בוכה ולראות אתכל הפרצופים של השקרנים והזונות שם שפשוט בא לי לבוא וכלכך לבעוט בהם=/
יום שישי עבר דיי טוב מההתחלה הייתה לי הרגשה שאני אראה אחד מהם אחד מהעבר שנותק כל קשר בינינו ... והנה מגיע הערב אני וכמה אנשים הולכים לטברנה המקום מפוצץ אין מכל לשבת לנשום אפילו לירוק ...אני מתעודדת רק מזה שאפחד משניהם לא נמצא שם אבל בבום א5חד גדול היא מודיעה לי שהוא פה... לא האמנתי לה ואז ראיתי אותו .. ראיתי אותו אחרי כלכך מלא זמן..כולי רעדתי הלב שלי דפק במהירות לא בגלל שאני מאוהבת או משהו אלה מפני שהוא היה חלק חשוב מחיי .. התגעגעתי אליו .. מצד אחד דיי כואב לי להסתכל עליו מצד שני הקשר בינינו היה ברור מההתחלה ישר ידעתי בשביל מה הוא.. אני שמחה שראיתיאותו שוב התגעגעתיאליו כלכך למגע שלו לריח לנשיקות... ידעתי שזה לא יגמר כלכך מהר.. ואני שמחה שככהזה =]]
שמתי זין סופית על העבר לא איכפת לי כבר מכלום .. מההתחלה ידעתי שזה יהיה ככה . אנשים חשבו שאני מאמינה בעצם האמנתי להם והם דיי טעו אולי אני משחקתאתעצמי מאמינה אבל אפפעם לא האמנתי ובמיוחד לאותו אחד שכלכך היה חשוב לי פעם.. אבל זה נגמר לא כואב לי יותר הצלחתי להתגבר על זה לא יצטרך יותר להאמין לכל שקר שלו ... חשובה לו כע אלעק...
עצוב לדעתשהבן אדם היחיד שהיה אמור היה לפגוע בי הכי הרבה ויכל להרוס לי את החיים בן רגע לא עשה את זה אפילו לא פגע בי פעם אחת ... אולי הוא לא הכי נחמד אבל הוא לימד אותי המון וימשיךללמד אני מעריכה כל רגע שלי איתו הוא לא יודע זאת וגם לא ידע
נסכם בזהשהחיים יפים ואני מאושרת=]]]]
:)