Where only whispers of love can be heard

אחרי כמעט חודש של חוסר עדכון חזרתי..

מיום ליום אני מבינה שאחרי 3 שנים ומשהו שאני נמצאת כאן .

אני לא מסוגלת לותר עליו יותר מדי זכרונות ישפה.. מצד שני כלכך הרבה דברים חסרים או מופיעים פה בתור חידות שאני בעצמי כבר לא מבינה מה רשום שם.. יותר מדי אנשים קוראים פה פשוט יותר מדי .. בהתחלה זה היה מקום שבו אפשר לשפוח תלב לספר הכל אבל זה כבר מזמן לא ככה... עשכיו זה סתם להוציא תעצבים שלי ולדמיין שאני רושמת פה הכל על מה שעובר אליי ולא איזה 2 מילים ללא משמעות .. אני יושבת עכשיו פה מלאה בדמעות.. בטח תשאלו למה? התשובה פשוטה רע לי . למה? מה קרה? שאלות דיי טובות הבעיה שאני לא יענה פה ובכללי לא יותר מדי אישי יותר מדי ארוך ומסובך .. בעולם הזה יש רק אדם אחד שיכול לעזור לי עכשיו שאני כלכך צריכה אותו שתמיד עוזר לי שתמיד יודע מה להגיד .. הפעם אותו האדם החליט לוותר עליי לא מוכן לשמוע על כלום לעזור ופשוט משאיר אותי לבד שבורה בעולם הזה להתמודד לבד עם כל זה ..

אני לא בנויה לזה אני צריכה תתמיכה הזאת .. ללא תמיכה אני נשברת אני מתמודדת בסופו של דבר עם זה אבל בדרכים ממש לא טובות מתחילה מלחתוך תעצמי ומסיימת בדרך לאנורקסיה .. אני יודעת שזה לא טוב אני לא מצליחה לשלוט בעצמי כמה שאני לא ינסה ...

אני מתחילה להתאהב בידיד שלי הבן אדם מסבך אותי יותר מדי פעם זה נראה שזה קטע הדדי ואחרי שניה שזה אני והאשליות שלי .. אני יודעת שלא יצא מזה כלום אני לא בונה על זה ולא חושבת על זה אפילו אני גם לא רוצה שום קשר עם אפחד... אבל כלכך כיף לי איתו הוא בן אדם כלכך מקסים הוא היחיד שיכול להוציא אותי מכל השטויות שאני עושה מהדברים שהתרגלתי אליהם בגיל 17 .. אבל עכשיו שכבר עבר היומולדת שנהייתי חוקית אני רוצה להשתנות ולבד זה לא יקרה אני צריכה מישהו שיצליח להחזיק אותי קצר ושאני ידע שאין סיכוי לעשות לו מה שהייתי עושה לאחרים ..

אני כבר כמה שבועות מוצאת את עצמי פשוט בוכה כל הזמן בגללו .. למה אני בוכה אין לי מושג אבל אני בוכה זה יוצא בעצמו בלי שום שליטה ממני ... פשוט שבורה לרסיסים נהייתי כלכך רגישה כלכך שברירית פתאום כלכך לא אני ... אני לא נהנת מכלום לא צריכה שום דבר פשוט צריכה תשקט תנופש שלי צריכה מישהו שיהיה לידי שיתמוך לי שיתן לי יד כתף אבל אין אפחד אני כלכך לבדי בעולם הזה ... אז יש אותה שהיא כלכך השתנתה פשוט ממש אני ממש גאה בה שהיא תמיד עכשיו לצדי אבל שתינו יודעות שהיא לא תוכל לעשות כלום רק להיות איתי ועל זה אני ממש מעריכה אותה כן אנה תודה ענקית לך אני ממש אוהבת אותך 3>

רציתי לרשום עוד כלכך הרבה דברים אבל אני לא מוצאת תמילים הנכונות לתאר את מה שעובר אליי מה שאני מרגישה אז כנראה שאני אסיים תפוסט בזה =\

שוב פעם התחלתי לכתוב פוסט התמלאתי בדמעות פשוט .. כנראה אני אסיים אותו בעוד 3 שעות אחרי שהוא יעוף מהבית אין לי כח לשאלות...