שומן- שומן- שומן -שומן -שומן- שומן
פשוט רד ממני!!!!!!!!
זה להסתכל על המראה ולהגעל, זה למדוד ג'ינס ולראות שהוא לא יושב כמו פעם, זה ללכת ולהרגיש שכ-ו-ל-ם נועצים בי מבטים.
כמו ללכת בחורף עם מליון שכבות, כמו לראות את הבנות עם הצדדים והכפלים, כמו ללכת לחדר כושר ולהיות בין השמנים.
אני נגעלת מעצמי, אני בוכה כי נמאס לי, מצד אחד זה רודף אותי להפסיק עם ספירת הקלוריות- הריצות והמשקולות ומצד שני השומן שבצבץ לאחר המבורגר מפוצץ.
נמאס לי שהמשפחה והדודות יגידו לי "שמנת" כי שרזיתי אף אחד מהם לא התייחס ורק הביט מהצד, העביר ביקורת על המשפחה והיו כאלה שאמרו "הכל בא מהבית/ מההורים" אבל אך אחד לא אמר לי- "יפה לך רזה". עכשיו שקצת העליתי בהיקף והלחיים שוב מסתירות את העיניים הם יודעים להגיד "שמנת" אף אחד לא מוסיף אם זה טוב או נחמד, גם לא משנה לי כי זה פשוט דוחה אותי.
השומן הזה צריך לרדת, הנה ממחר אני הולכת להתחיל בספורט אינטנסיבי - תזונה בריאה לחזור לגזרת קיץ של שנה שעברה.
אם באלכם לדעת מה הסיבה- השלמתי עם אור והתחלתי לאכול כמו "בן אדם".
הנה התוצאות כבר הופיעו-43 קילוגרמים הזויים שמטנפים לי את הגוף.
נראה מי ינצח, השומן או אני.
שירן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
