Once upon a time we had a lot to fight for
We had a dream, we had a plan
Sparks in the air, we spread a lot of envy
Didn't have to care once upon a time
Remember when I swore
My love is never ending
And you and I will never die
Remember when I swore
We had it all
We had it all
I'll sail away, it's time to leave
Rainy days, are yours to keep
Fade away, the night is calling my name
You will stay, I'll sail away
Once upon a time we used to burn candles
We had a place to call a home
The dream that we lived
Was better than divine
Every day was like a gift
Once upon a time
Remember when you swore
Your love is never ending
And you and I would never die
Remember when you swore
We had it all
We'd never fall
Sail away, it's time to leave
Rainy days are yours to keep
Fade away, the twilight is calling my name
You will stay, I'll sail away
No reason to lie
No need to pretend
I'm grateful to die
To live once again
I'm fearless to fly
And reach for the end
And reach for the end
וכהרגלי- תרגום חופשי:
פעם היו לנו סיבות רבות לריב
היה לנו חלום, היתה לנו תכנית
ניצוצות באוויר, הפצנו קנאה רבה
פעם לא היה צורך לדאוג
זוכרים שנשבעתי שאהבתי לא נגמרת
שאני ואתם לעולם לא נמות
זוכרים שנשבעתי שיש לנו הכל
היה לנו הכל
אשוט מכאן, זה הזמן לעזוב
שמרו לעצמכם את הימים הגשומים
להתנדף מכאן, הלילה קורא בשמי
אתם תשארו, אני אשוט מכאן
פעם נהגנו לשרוף נרות
היה לנו מקום לקרוא לו בית
החלום שחיינו היה יותר מאלוהי
פעם כל יום היה מתנה
זוכרים שנשבעתם שאהבתכם לא נגמרת
שאני ואתם לעולם לא נמות
זוכרים שנשבעתם שיש לנו הכל
היה לנו הכל
אשוט מכאן, זה הזמן לעזוב
שמרו לעצמכם את הימים הגשומים
להתנדף מכאן, הדמדומים קוראים בשמי
אתם תשארו, אני אשוט מכאן
אין סיבה לשקר
אין צורך להעמיד פנים
אני אסירת תודה למות
ולחיות מחדש
אני חסרת פחד לעוף
ולהגיע אל הסוף
ולהגיע אל הסוף...
(התרגום הוא ברבים כי זה פשוט הרבה יותר מדבר אליי ככה)
י"ב
זה סוף של כלכך הרבה דברים
זה סוף של תקופה, שיש בה קצת מהכל ובדיעבד הרבה כלום
את ימי התיכון שלי אני אראה בעין יפה.
אני שמחה על כל דבר קטן שקרה ולא מתחרטת על כלום,
דברים טובים נשארו כזכרונות יפים ועל הדברים הרעים כבר אפשר לצחוק...
ימי התיכון שלי לא היו סוערים מדיי אבל בהחלט לא משעממים
ואני אזכור שהתנסתי בהרבה דברים, עשיתי מליון טעויות ולמדתי מכולן
ואני יודעת שהיו לי שנתיים (י'-י"א) שהמצב לא היה מדהים, הייתי בדיכאון וכו'
אבל דווקא השנים הכי קשות הן הכי משמעותיות
ולדעת שעברתי אותן ממלא אותי בגאווה.
*~*~*~*~*
לאחרונה אני מתחילה להרגיש סוף של דבר נוסף
מי אם לא הריקוד? סיפור אהבה שהתחיל מזמן ולא נגמר
ובוודאי גם לא יגמר.
ביום שבת אנחנו מתחרים באליפות הארץ בהיפ-הופ, וכמובן שאנחנו טוחנים שעות בסטודיו לכבוד המאורע.
והבנתי כמה דברים,
הבנתי שאת רוב החוויות היותר חזקות שלי עברתי בסטודיו הזה.
הבנתי שזה המקום שבו אתה יכול להרגיש הכי בבית והכי לא שייך
זה המקום שחוזרים ממנו כואבים, לא רק פיזית, אבל בכל זאת רוצים תמיד לחזור אליו
זה המקום שבו אתה גם אינדיווידואל וגם חלק מקבוצה
זה מקום שבו מוצאים קנאה, כעס, השפלה, לצד פרגון, שמחה וגאווה.
כמה אתגרים אישיים הצבתי לעצמי במקום הזה, כמה שיאים אישיים שברתי
כמה דמעות הזלתי וכמה שלמדתי לספוג, להתעלם, להשאר אני גם כשדורשים ממני להשתנות
וכמה שבסופו של דבר, הסטודיו הוא הבית שלי והקבוצה היא המשפחה שלי
שלמרות שלא תמיד מתחברים זה לזה, כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם
ואירה?
אולי בלי שהתכוונה, בזכותה אני חזקה יותר ויודעת קצת יותר על העולם הזה.
אני יכולה לשנוא אותה, לכעוס עליה, להעלב ממנה, ועדיין- להעריץ אותה, לרצות תמיד להרשים אותה
ובכלל, הריקוד מוכיח שכל אחד מיוחד
הריקוד הוכיח לי שאני יכולה להיות טובה כמו מליון רקדנים אך לעולם לא להיות זהה להם
שתמיד יהיה לי את הסגנון שלי, את התנועות שלי
ואיתם אני אנצח
*~*~*~*
אווירה של סוף
אבל כל סוף הוא התחלה של משהו אחר
וזה הסוף של הפוסט הקלישאתי והקיטצ'י הזה
חג שמח יהודונים :)
~נועם~
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
