מולקולות, כשחם, הן זזות יותר מהר.
וזה מדהים איך מולקולה אחת קטנה של מים שעומדת תלויה על קצה הברז
נופלת
ולוקחת איתה מליוני מולקולות נוספות שמתאספות יחד לטיפה.
והטיפה הזו לוקחת איתה עוד כמה טיפות
והן זורמות.
זורם.
זורם
מילה שאמרתי הרבה לאחרונה.
ודבר טוב אחד, רגש חיובי אחד שמחלחל אלי
מביא איתו עוד מליונים
והם גורמים לי לרצות לזרום איתם, לעשות משהו טוב בעצמי
להביא לאטמוספרה רגש חיובי אחד, שיקח איתו עוד מליונים.
אדים, כשחם, מתאספים על המראה
בדיוק כשיצאת מהמקלחת ואתה הכי צלול
אז הם אומרים לך לסמוך על עצמך, שאתה יפה גם בלי שתראה את עצמך שוב
יפה.
צלול.
ככה זה מרגיש.
*~*~*~*~*
"אין שום פחד. לגמרי אין פחד. כשאדם חי בלי פחד, אי אפשר לשבור אותו. כשאדם חי בפחד הוא נשבר עוד לפני שהוא מתחיל לחיות. השלווה שאני מרגיש עכשיו. מהי?" (מתוך הספר מליון רסיסים קטנים- ג'יימס פריי)
*~*~*~*~*
"איך זה שאין לך מישהו?"
כי נמאס לי להתפשר על חצי אהבה
אם להיות ריאליסטית, אין אהבה שלא נפגעים ממנה. איכשהו.
אז אם כבר להפגע, שיהיה שווה את זה.
ועכשיו אני דווקא מחפשת מישהו מעבר לפלירטוטים ומשחקים ושטויות
אחד כזה שיכיר אותי על כל הפגמים שלי וכל השגעונות שלי וכל השטויות שלי וכל הדרכים שלי להתבטא
שיבחין בדברים בי שאני לא יודעת על עצמי, שלא יפחד
ושיאהב אותי בכל זאת, ואני אוהב אותו, באותה צורה.
ואני יודעת שרק זמן, הרבה זמן, יוכל להביא לי כזה דבר. וזמן יש בשפע.
בינתיים יש לי דברים אחרים להתרכז בהם, אנשים אחרים, והם טובים לא פחות
ובסה"כ
הרבה יותר כיף לי לחייך עכשיו.

~נועם~