I will not make the same mistakes that you did
I will not let myself cause my heart so much misery
I will not break the way you did
You fell so hard
I've learned the hard way, to never let it get that far
Because of you
I will never stray too far from the sidewalk
Because of you
I learned to play on the safe side
So I don't get hurt
Because of you
I find it hard to trust
Not only me, but everyone around me
Because of you
I am afraid
I lose my way
And it's not too long before you point it out
I cannot cry
Because I know that's weakness in your eyes
I'm forced to fake, a smile, a laugh
Every day of my life
My heart can't possibly break
When it wasn't even whole to start with
I watched you die
I heard you cry
Every night in your sleep
I was so young
You should have known better than to lean on me
You never thought of anyone else
You just saw your pain
And now I cry
In the middle of the night
For the same damn thing
Because of you
I will never stray too far from the sidewalk
Because of you
I learned to play on the safe side
So I don't get hurt
Because of you
I tried my hardest just to forget everything
Because of you
I don't know how to let anyone else in
Because of you
I'm ashamed of my life because it's empty
Because of you
I am afraid
אני לא אעשה את אותן הטעויות שאתה עשית
אני לא אתן לעצמי לגרום ללב שלי כל כך הרבה סבל
אני לא אשבר כמו שאתה נשברת
נפלת כל כך חזק
למדתי בדרך הקשה, לעולם לא לתת לזה להגיע כה רחוק
בגללך, אני אף פעם לא תועה רחוק מהדרך הבטוחה
בגללך, למדתי לשחק בצד הבטוח כדי שלא אפגע
בגללך, קשה לי לסמוך לא רק על עצמי אלא על הסובבים אותי
בגללך, אני מפחדת.
אני מאבדת את דרכי, ולא הרבה לפני שהצבעת עליה
אני לא יכולה לבכות כי אני יודעת שזו חולשה בעינייך
עליי לזייף חיוך, צחוק, בכל יום בחיי
לבי לא באמת יכול להשבר כשהוא לא שלם מלכתחילה
צפיתי בך גוסס
שמעתי אותך בוכה כל לילה בשנתך
הייתי כה צעירה
לא היית צריך להשען עליי
לא חשבת אף פעם על אף אחד אחר
ראית רק את הכאב שלך
ועכשיו אני בוכה באמצע הלילה
מאותו דבר מחורבן
בגללך, אני אף פעם לא תועה רחוק מהדרך הבטוחה
בגללך, למדתי לשחק בצד הבטוח כדי שלא אפגע
בגללך, עשיתי מה שיכלתי בשביל לשכוח הכל
בגללך, אני לא יודעת איך לתת למישהו אחר להכנס
בגללך, אני מתביישת בחיי כי הם ריקים
בגללך, אני מפחדת.
כנראה שאז בכלל לא היה לי מושג כמה נפגעתי ממך או כמה זה הולך לשנות אותי.
אנחנו אנשים חולים, כולנו חולים, כל אחד במחלה שלו
ואז אנחנו מדביקים אחד את השני
אני זוכרת שאמרת שאתה נפגעת בעבר, ושבגלל זה קשה לך להפתח לאנשים
איך זה יכול להיות שאני מוצאת את עצמי משתמשת במילים שלך?
איך זה יכול להיות שכמוך, גם בי יש את כל מה שמזמין אנשים אליי, כשהם חסרי כל סיכוי להכנס?
איך הפכתי מאדם תמים חם ולבבי, לאדם קר שקול ומלא בשנאה?
איך אני מצליחה להיות אדישה באופן מוחלט למה שסובב אותי?
הדבקת אותי במחלה שלך.
ואני הדבקתי אותך בשלי, כי אתה מאוהב עכשיו, אתה מאושר ואכפת לך
כמו שהייתי פעם.
אני מרחיקה ממני אנשים בלי בכלל לשים לב
אני שוללת מראש
אני נאטמת
וזה הכל בגללך
או שיותר נכון להגיד- בזכותך.
אני מקווה שגם אתה מודה לי לפעמים על השינוי שעברת
בעצם לא אכפת לי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
