כן, קשה לי לעדכן באופן רציף. החיים קורים לי, כמו שאמרה פעם איזו בחורה שהכרתי. היא דווקא אמרה את זה חצי ברצינות, ומאז נמנעתי מלתקשר איתה באופן סיסטמטי. יש לי מספיק קלישאות משלי, אני לא צריכה בחורות שיזרקו אותן עלי באמצע החיים (שקורים לי. כן. המממ...).
חודש בעבודה החדשה - אני על תקן זו שעושה הכל מטעם ההנהלה: מנהלת פיתוח, מנהלת פרוייקטים לעת מצוא, ובשבוע שעבר עשיתי גם קצת פרה-סייל ללקוח פוטנציאלי. שיהיה. חצי מהזמן אין לי מושג איך אני הולכת לעשות את המשימה הבאה שלי, אבל מודיעה לכולם שהכל קטן עלי ואיכשהו מצליחה להרים את מה שצריך. האגו שלי התנפח ללא הכרה, אבל אני עייפה עד מוות רוב הזמן ולא ממש מצליחה להבין איך כל זה קרה לי. אם היו אומרים לי לפני שבע שנים שאגיע לכאן הייתי מצחקקת בעצבות ומאשפזת בכפיה את הדובר. גוד וורקס אין מיסטירייס וייז, אמן.
הבונוס בכל העניין הוא שרוב הזמן אני נהנית מהכל - הלחץ, זה שאנשים פונים אלי עם דברים בלתי אפשריים כדי שאעשה אותם. כאילו שבבת אחת שודרגתי, ללא ידיעתי, לאיזה מישהו אחר עם מוניטין של דונלד טראמפ. לפעמים אני עוצרת לשניה רק כדי להזכיר לעצמי שכל זה קורה לי ולא לאף אחד אחר.
נו, וגם בתחום האישי יותר דברים קרו מהר ובצורה בלתי צפויה. יש לי חברה חדשה. הידד.
האמת היא, שאני ו-ר' נפגשנו עוד בתקופה שאני וההיא היינו יחד, קצת לפני שנפרדנו. רציתי להכיר אנשים חדשים ומסעירים, בחרתי לעשות את זה דרך האינטרנט, ושוב נדהמתי לגלות שאסור לקחת סוכריות מזרים (או מזרות, לצורך העניין).
הפרידה מההיא היתה מתרחשת בכל מקרה, את זה אני יודעת. אין לי ספק שהפגישה עם ר' החישה את מהלך הדברים והציפה את הצורך בפרידה הזו במלוא עוזה, ובכל זאת.
לא בגדתי בההיא. לאור הסטוריית הבגידות העניפה שלי, זה משהו שאני מאוד גאה בו.
הרבה זמן יש לי צורך לכתוב על ר', אבל אני מגלה שאת הדברים שקורים לי איתה קשה להכניס לתבניות הצרות והקשות של המילים. אני רוצה לפצוח בהשתפכות רגשית דבילית עליה, ומגלה שזה קשה הרבה יותר מאי פעם. הכל שונה איתה.
אני יודעת שכשמתחילים מערכת יחסים חדשה הכל תמיד נראה שונה, ובצדק - אתה עומד מול אדם חדש, יכול קצת להמציא את עצמך מחדש. החיבור הוא אחר, הסקס הוא אחר. כל זה נכון, אבל איכשהו הפעם... הפעם קורים דברים שחשבתי שלא יקרו לי אף פעם.
לא בא לי לכתוב עליה במילים משומשות. אני יכולה רק לומר שהכל קורה נורא מהר עם הרבה עוצמה של רגש. יש הרבה בעיות בדרך, אבל איכשהו, כשאנחנו ביחד, הכל נכון כמו ששום דבר לא היה אף פעם.
זה מפחיד אותי ברמות מטורפות, מה שקורה שם איתה, ובו זמנית גורם לי להאמין שוב בהרבה דברים ששכחתי שקיימים בכלל.
אני ו-ר' מנסות לא להיות לסביות ממוצעות. עוד לא התחתנו, הבאנו ילד או עברנו לגור יחד, ואנחנו מכירות כבר שלושה חודשים שלמים וארוכים. מדהים.
ביום שישי הלכנו לשחק פול בלינקולן. באיזשהו שלב מצאתי את עצמי ליד שולחן ירוק, הרבה נשים מסביב שרודפות אחרי כדור שחור אחד, בחורה מדהימה לצידי ואלכוהול זורם בנעימות בדמי. אני חושבת שכבר הרבה זמן לא נהניתי ככה.
באיחולי ימים טובים,
זאבה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Wolf Woman