סיפור חיי

אז... שנתחיל מפסח?

יאללה. D:

בליל הסדר היה כרגיל מלא צחוקים, והדבר היחיד שהיה חדש הוא שהתארחו איזשהו איש ואמא שלו שאינלי מושג מה הקשר שלהם אלינו, ועשינו אותו אצל אמא של בעל של דודה שלי כי המשפחה שלו עוברת דירה למחרת, שהייתה לה חתולה ממש חמודה שמשום מה תוקפנית לכולם. (שאם לא סיפרתי עליה, אז אזכיר: כשההורים של בנות דודות שלי טסו לחו"ל הן באו אלינו, והביאו איתן גורת חתולים אפורה ומסכנה, שהיא בסה"כ הייתה אז בת 3 ימים שאמה נדרסה ובה ילדים אכזריים התעללו, אז הן החליטו לאמץ אותה ועד שיחזרו הביתה גידלנו אותה אצלנו בתוך קופסת קרטון. היא הייתה אז כזה יצור זעיר וחמוד, ובגלל שעד גיל  10 ימים הם עיוורים, תמיד כשניסיתי להחזיר אותה ממני חזרה לקופסא היא לא הפסיקה לילל מרוב שפחדה, המסכנה... כשחזרו הדודים הם לא הסכימו לגדל אותה, אז נתנו לאמא של הדוד שלי -שאין לי אליו קשר דם ועשינו אצל אמא שלי את ליל הסדר- ומאז היא אצלה.)

ביום ראשון הייתי בבית, ואני לא חושבת שעשיתי משהו מיוחד.

 ביום שני הייתי במפגש של הפורום שלי בישפרו בסטימצקי, ביחד עם מאיה, למרות שהיא לא כתבה לפי מה שאני זוכרת יותר מ-20 הודעות במשך כל הזמן שהיא בפורום (האממאיההאמ). כרגיל, בהתחלה כשמחכים לאחרונות היה שקט מביך בין כולנו (זה תמיד קורה -.- ), ואחרי זה השתחררנו קצת והיו הרבה צחוקים. וכמובן שכיוון שרק אני ומאיה מכירות את המקום, היינו צריכות להיות המדריכות שמנווטות למקומות שאפשר לשבת בהם. אבל לפחות היו הרבה צחוקים, למרות שהיה מוזר לפגוש מישהו בפעם הראשונה למרות שאתה כבר מכיר אותו כמה חודשים מהאינטרנט...

אחרי המפגש נסעתי לקיבוץ סופסוף, אבל הגענו לשמה רק בשמונה וחצי בערך. ><

אני לא זוכרת הרבה משם, אבל זה היה יום שיגרתי: אמא וסבתא (לפעמים גם אני נלוותי אליהן) נוסעות לטבריה; כשהן חוזרות כבר ארוחת צהריים; אמא, אחי הקטן, אחי הגדול ודודה שלי הולכים לבריכה; חוזרים הביתה לארוחת ערב. יצא שרוב הזמן נחתי אצל סבתא שלי וקראתי ספר ולא זזתי הרבה, אבל בזכות העקשנות שלי הצלחתי (חוץ מעוגה אחת, דאמט) להתחמק מכל הפיתויים ב"בית ההפטמות" ולהישאר באותו המשקל! יאיי!

חזרתי ביום שבת, אבל משום-מה רק היום יצא לי לעדכן...

...

תגידו- יש מישהו שהוא מנוי בבלוג?

כי עכשיו הסתכלתי בדף של המנויים (מרוב שיעמום) וראיתי שתי כתובות אימייל, ואינלי מושג מה לעשות עכשיו ואם זה בכלל מנויים...

אז מישהו יכול להסביר לי? ^^"

...

יאפי יאפי לו-לו-לו! יאפי יאפי לו-לו-לו!

מרוב שמחה התחלתי להשתגע! XD

ועל מה כל הטיפשות הזאת? אני אסביר עכשיו-

בפורום (של סדרת "ווינטר בלו, ילדת-פיות) הייתה תחרות חמשירים על הדמויות מהספר, ואני גם כתבתי לזה כמה וכמה שירים.

זו התחרות השנייה שהשתתפתי בה, ולכן בגלל שהיה המון חמשירים (80!) וכישרונות יותר מבטיחים ממני, חשבתי שאשתתף בתחרות רק לכיף ולביקורות, שמהן אלמד לעתיד.

אז איכשהו (אני עדיין בטוחה שזה בגלל שצריף להחליף לי את המשקף השמאלי במשקפיים, או בגלל שיש לי דיסלקציה שלא נודע לי עליה עד היום) זכיתי.

נכון שבשבילכם הפרס דפוק -מתכון אחד שנבחר על ידי אשכר הסופרת מתוך ספר המתכונים של הספר שיצא בערך בספטמבר שמצורף עם מכתב בכתב ידה- אבל בשבילי זה המון.

במיוחד בגלל העובדה שסופרת כמוהה בחרה בחמשיר שלי מבין חמשת הזוכים, שזה כבוד גדול בשבילי.

ואין מאושרת כמוני, כמו שאומרים. ^^