עוד שבועיים שעברו.
השבועיים הכי עמוסים שהיו לי בחיים!
למרות שלא היה בית ספר, היה מספיק מה להספיק.
ל BREAK YOUR NECK לא הלכתי, כי דפקו אותנו ולא היו הסעות, אבל זה כלל לא נורא, כי היה משהו אחר ללכת אליו.
ביום שלישי, ואני בטוחה שהרבההה אנשים יודעים על מה אני מדברת, היו הופעות באיזה סטודיו ששחכתי את שמו והיה הכיייי טוב שהיה יכול להיות!
הגענו בסביבות 21:00 ונהננו ממבחר הלהקות והמוסיקה שהייתה שם.
ההופעות הכי טובות היו בסוף, אבל אני אישית לא התמקדתי בהן דווקא, אני ביליתי את הזמן בריקודים מטורפים על שירי רוק, מטאל, ופופ (עד כמה שזה מוזר) והתחרפנתי עד הסוף! פשוט כך.
לאחר איזה 10 דקות מצאתי את עצמי עם מישהו חתיך על רחבת הריקודים P: מתמזמזת כאילו אין מחר. היה טוב.
ואז גיליתי שהז'אקט שלי נעלם! חיפשתי אותו כמו מטורפת ובסוף מצאתי אותו מונך בפינה! אנשים היו נחמדים, לא ציפיתי לזה.
בכל מקרה! ככה עשינו כיף גדול על ימין ועל שמאל! חיחי חרוז.D:
היינו שם עד 4 לפנות בוקר בערך, ואז יצאנו כמה אנשים חזרה הבייתה, ואני בלי לנוח ולישון, חזרתי הבייתה, התקלחתי ועפתי למד"א משמרת בוקר! כולי עייפה ומותשת כשהרגליים לא מחזיקות אותי בכלל נסעתי להציל חיים, בעוד אני נרדמת באמבולנס.
והנה כולנו בכל מני פוזות מוזרות
וזה סתם אנשים שלא קשורים.
אגב מד"א..הייתה לנו איזה "מסיבה מדליקה" בחיפה. עם להקה מוזרה וסופגניות לא טעימות, עם המון מד"איסטים מכל הארץ! מי ישמע.
לא היה כזה מגניב כמו שציפיתי, אבל זה מה שנקרא להעביר את הזמן.
וכמובן הייתה לי הבטה לראשונה, באיזה משחק כדורגל בבלונפילד. מהבוקר עד הערב, היה נחמד הודות לאנשים היו איתי.
תחילה היינו צריכות אני וליה לנקות את האמבולנס קצת אז בזמן הזה קרתה לי הפדיחה של החיים שלי!
ישבנו לנו וניקינו ודיברנו על איידס! כן איידס.
ורק ציינתי שאי אפשר לעשות שום דבר וזה נורא כי אי אפשר להזדיין עם אף אחד, ואז לרגע הבטתי בליה שפתאום סימנה לי להסתכל הצידה לדלת שהייתה פתוחה, אני סובבתי את הראש וצעקתי:"OMG"!!!! אלה היו שני הנהגים שלנו. והם פשוט עמדו שם וצוטטו לי! האאאאא!! אני צחקתי אחר כך כמו מטורפת.
טוב אז זה הכל על מד"א.
כמה טוב לראות גברים מנקים (:
ליה- מנקה!
ביום אחר, היינו אצל אדר! ואוו זה היה מזמן.
אנחנו הנקבות, החלטנו שהגיע הזמן לבילוי משותף מלא.
אז היה נחמד ובלה בלה, אין הרבה מה לספר. השתגענו והכל כמו תמיד, ושיגענו את מוחרי הפיצה כשאדר ניסתה נואשות לבטא את ההזמנה הצנועה שלנו דרך הטלפון.
ועכשיו! אחרי שהלימודים סוף סוף התחילו, בכלל אין זמן לחיות...אבל מסתדרים אני מניחה. (:
תקופה טובה, ללא ספק...(טפו טפו טפו!) הלוואי וזה יימשך עוד הרבה זמן.
עוד משהו קטן שצילמתי...
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Chrysolite