דברים שיש להם שיעור

נראה ילד, 32 גג מצד המראה הכללי ועוד הרבה פחות מצד שפת הגוף, תנועות קטנות חדות, משהו חסר מנוחה, חיוך חזק מדי, מטפס מהר מדי לעיניים, זורח מהן, אבל אז חיפש מלה במרוקאית בשביל להסביר איך הוא מקשיח את הלב מול אשתו המאחרת הכרונית, בדיוק כמוני, שכרגיל הייתי באיחור, כל הנהגים כבר יודעים עלייך שאת תמיד באיחור, אבל בקטנה, לא? חמש, עשר דקות, לא? אבל היא, אצלה זה עשרים דקות מינימום, ואני עם זה גמרתי, לא עושה לה חשבון יותר, אני, והוא מצא את המלה במרוקאית, שכחתי אותה, ושאלתי, כמה זמן אתם נשואים, כמה שנים אפשר להקשיח את הלב בשביל עיקרון, והוא הסתובב אלי בקפיצה שמח כולו, כאילו תפסתי אותו במחבואים אחרי שכמעט ויתר, ואמר, אה, התקלת אותי עם השאלה הזאת! אה, בכוונה עשית את זה! עשרים וחמש! מה עשרים וחמש? עשרים וחמש שנה אני נשוי איתה. ועשרים וחמש שנה אתה מבטל יציאה משותפת אם היא לא מוכנה בזמן? עשרים ושלוש, על האמת. שנתיים היינו חברים. אתה נראה ילד, אבל. נראה נראה, אבל הגדול חותם קבע שנה הבאה והקטן עשה בר-מצווה שנה שעברה. אז התחתנת ילד. אחרי הצבא, בגלל העניין ההוא עם קובה. איזה עניין עם קובה? החבר'ה רצו לנסוע לקובה ואני באתי ושאלתי אותה מה היא אומרת, והיא אמרה, תיסע, למה לא, אבל לא מחכה לך. ולא נסעת. לא נסעתי.