חפלה של להקת מטאל

חופש סוכות בא והלך ו-וואו,באמת שהיה מטורףףף%&%*

בהתחלה הלכנו לים המלח.יום לפני אני ממש לא האמנתי שנלך,הייתי בספקות.יום ראשון קמנו והלכנו לפגוש את חברינו למסע.אחרי התבלבלות בצמתים הגענו לצומת קסם בשלום והתחלנו בדרכינו.טרמפים משעשעים.אני ואחד עלינו על טרמפ והיינו אמורים לרדת בצומת כלשהיא,אבל הוא פנה וחשבנו שזה טוב לנו.כשהבנו שזה לא הדרך הנכונה אחד שגם עלה איתנו אמר כזה"סליחה אני חושב שנעצור כאן" הנהג המשיך בשלו."סליחה..אפשר לעצור?.." המשיך לנסוע. בניסיון לצאת גבר גבר מצ'ואיסטי הוא אמר "טוב...חפיף...."בקול של נקבה יללנית.

אז הגענו לשם ופשוט נשפכנו,אחרי 7 שעות של טרמפים.פשוט ישבנו בחוף על בירה,היה טוב.

ואז הם החליטו להיכנס למים.בים המלח.נכנסו..ופאקינג שיט,כולכך כאב לי!!!!!באותו יום הורדתי שערות בבתי השחי,וזה שרףףףףף!!!#%^&& צרחתי "הבית שחי!!!שורף לי הבית שחי!!!!!!!" ואיכס גם המי מלח האלה היו כמו שמן מגעיל בלעכס והמים היו גם חמים כמו מעיין שתן אחד גדול.ביום השני קמנו מזבובים רצחניים ושמש,אכלנו ארוחת בוקר,ואז החלטנו להתפלח לבית מלון לבריכה ואולי לארוחת בוקר(ושוב,ספקות אדירים בליבי שנצליח.)

נכנסנו למלון אחד דרך החדר אוכל דרך הסוכה,ממש קומנדו אנחנו.בדיוק פספסנו את הארוחת בוקר.היו שמה רשימות של האורחים אז רצינו לבדוק שם ומספר חדר כדי שנוכל להיכנס לבריכה.בדיוק איזה שומר אחד בא והמצאנו תירוץ עלוב,והלכנו ללובי.היו שמה ספות ופשוט נשפכנו שם,סוף סוף משו נוח ופרוותי נעים.באנו לחפש את הבריכה ובדיוק השומר ההוא בא כדי להעיף אותנו.רצנו על נפשינו לחדר של הבריכה וגילינו שזאת בריכת ספא מלאת זקנים.נסנו על נפשינו ועל עינינו.

הלכנו למלון השני,מלון מהמםםםם שנראה כמו ארמון,ישבנו בלובי ושתינו ואכלנו,ואז הלכנו לבריכה.וואי שחינו והיה מזה כיף,סוףסוף מים נורמליים.

אחרכך רצינו לנסות להיכנס לחדר אוכל(ספקות) והפעלנו תחבולות וכו ובסוף אני חאווי הצלחנו להיכנס,ו2 חברים התפלחו דרך הסוכה. עמדנו שם ובהינו באוכל המעורר תיאבון,ואז בא שומר כדי להעיף אותם,אז גם אנחנו ברחנו.תכלס אם היינו מתנהגות כרגיל הוא לא היה חושד,אבל חפיף.

בזמנינו הפנוי אהבו ללכת לשירותים ממוזגים שהיו שם,בגלל המזגן.גילינו שהתיירים קונים כרטיס בשביל השירותים,אז ישבנו שם "טיקט?טיקט פליז." חח.הם מזה נכנסו ללחץ.אז רצינו ללכת למעיינות עין גדי,אז הלכנו,תפסנו טרמפים במשך איזה שעה וחצי ככה,וכשהגענו לקיוסק ליד אמרו לנו שמאוחר מי,כבר חושך ולא שווה.נשארנו שם 10 דקות והחלטנו ללכת לפסטיבל התמר,פסטיבל כלשהו שהיה בים המלח.תפסנו טרמים שוב,במשך לא יודעת כמה זמן,כשהגענו,ישר שירדנו מהמכונית פגשנו את חברינו שאמרו לנו שחוזרים כי אי אפשר להתפלח,הם ניסו מכול הכיוונים.היינו בדרך לטרמפיאדה ואז 2 מהם התקשרו ואמרו"בואו,הצלחנו להפלח וזה בואו" אבל לא היה לנו כוח אז אמרו זין.חזרנו למלונות(ים המלח זה חור,אין שום דבר חוץ ממלונות ומרכז מסחרי כזה) לשרתון,לפגוש עוד כמה אנשים שבאו,אבל הם הלכו למלון אחר..יום של הסתחבות לחינם.אז חזרנו למרכז המסחרי,ואז איזה אחד שחאווי תפסה עליו טרמפ היה שם,והוא שאל אם יש לנו כסף לאוכל,ואמרנו לא ממש,והוא פאקינג נתן לנו 100 שקל!!!!$%^&%&*& אני וחאווי רצנו אחריו,אמרנו לו שאין מצב שניקח ממנו את הכסף,אבל הוא נכנס לאוטו ,אמר לנו להינות,ונסע.

וואו. אז הלכנו לקנות אוכל,אבל לא כולם היו רעבים והאלה החדשים היו מעצבנים ולא רצו לבוא,אז אמרנו על הזין.הלכנו לקנות פיצה,ו-וואו היה טעים.זה קצת גרר מריבות אבל הכול הסתדר בסוף.

ביום האחרון זתם ישבנו על כולם,צחוקים וזה,ואז אני וחאווי הלכנו,היינו צריכות לחזור כי באותו היום הייתה מסיבת טבע.מזה התבאסנו,חשבנו שייקח לנו שעות,אבל תפסנו טרמפ מטורף לירושלים ומשם הלכנו באוטובוס.חזרנו,ישנו,ובערב...מסיבת טבע.

המסיבת טבע...וואי היה מטורף.שתינו בכמויות,היה כיףףף היה מטורףףףף#$%.

אבל

חחח.חאווי, _____________________!!!!!! לא מנדברים על זה.תגידי שלום לבחור.מעור___. חחחח.(:

יום שישי בבוקר אני מקבלת הודעה מחאווי,"אחותי יש מצב נוסעים לדוגית דברי איתי אם יש מצב וכוח".

התקשרתי אליה"מה למה נראה לך למי יש כסף." תוך שעה השתכנעתי ותוך שעתיים היינו בדרך.

הגענו לשם,ישבנו אכלנו ואז הלכנו לפגוש חברים שלנו,ישנבו איתם ואיןןן היה צחוקים יאללה היה כולכך מצחיק.

ביום שבת גם,היינו בכינרת היה צחוקים וישבנו בנפתלי.

הייתה שמה חבורה של שחורים כאלה פרום דה הוד,אחד כזה בא ואמר "אניבודי הב א סיגרט פור מי?!" אנחנו כזה "אין לנו.." ואז הוא הטיח שקל בשולחן והלך.

קנינו חמצוצים.

ואז הם באו וישבו איתנו והוא כול הזמן התחיל איתי ועם חאווי,"יור קרימי אנד איימ דה פאדג' אין דה מידל" ואז הוא אמר משהו שנשמע כמו "נייס קאט." אני כזה "הייר קאט?" והוא "נייס קאט.נייס קאט.נייס קאנט." וחווי ברוב עילגותה "וואטס אה נייס קאנט?וואטס א קאנט?" ואני כזה אמרתי לה בשקט "חאווי,קאנט זה כוס." ברחנו משם.

בדרך הביתה עצרנו טרמפים לתחנה מרכזית ואז הם עצרו לנו,אמרו לנו לעלות,כן בטח.אמרו משו שהם הלכו מכות כי אחד מהם קילל את השני.הזויים.

אז חזרנו הבייתה מותשים ושמחי לב.(:

מה שבאמת גרם לי לחשוב,זה שפגשתי ידיד שלא ראיתי הרבה זמן ודיברתי איתו וסיפרתי לו קצת עליו,וממה שהוא שמע הוא אמר לי לזרוק אותו.וגם הבן אדם הזה לא הכי מושלם,ואם הוא אומר לי שקצין חרא,זה אומר משהו.

אבל זהו.תם פרק קצין בחיי.מחכה למשהו טוב יותר.

אה ותראו את הפוסט הקודם,חשוב מאוד!

אה והבלוג חוגג חצי שנה.הידד!(:

תגיבו&%^

פיינס אאוט(: