מדוע אתם שואלים את עצמכם אני מכה את עצמי וטוענת כזו טענה קשה? (או שאתם לא שואלים...אבל בכל זאת תקבלו תשובה).
אז ככה,
היום נפגשתי עם ידיד שלא ראיתי כבר המון זמן והסתובבנו לנו בעירי היקרה.אחרי הבילוי הנחמד (חוץ מאיזה שלב שאיזה מאבטח החליט קצת להטריד אותי מיניתאבל זה כבר סיפור אחר) עליתי לאוטובוס הנוסע לביתי.
לא הרבה תחנות אחרי עלה לו על האוטובוס נגד חביב ואפילו אגזים ואומר נגד שווה -בדיוק הטעם שלי בגברים חוץ מזקנקן, אבל אני מוכנה להתפשר.
במהלך הנסיעה חייכתי אל הנגד החביב והוא בתגובה חייך אלי.
עכשיו זה הזמן לוידוי קטנטן-אם זה לא עבר עד היום בבלוגי היקר יש כאן עסק עם בחורה קצת ביישנית. בדרך כלל אם אני יוצאת עם מישהו האפשרויות הן או שהוא התחיל איתי או שזה היה שידך. אני טובה רק בלחייך ולחכות שהחיוך כבר יגרום לו לגשת אלי.
אחרי נסיעה בה כל אחד מתעסק בשלו ובחיוכים מפעם לפעם הגיע הזמן לרדת בתחנה. תהיתי אם להגיד משהו, אבל שוב הביישנות הרימה דגל אדום ואמרה-"אסור! את לא יודעת לעשות דברים כאלה!".
רצה הגורל ולקראת התחנה הבנתי שאותו נגד שווה יורד באותה תחנת אוטובוס-עוד הזדמנות לצאת מהביישנות. אך כאן הוחכתי שבלונד זה לא רק צבע שיער זו היא דרך חיים!
הלכנו שנינו באותו הכיוון ואז כשהוא סוף סוף הבין שאני לא אפצה את פי הוא החליט לפתוח בשיחה(ואני חייבת לציין שהוא גם עשה רושם לא רע-בדקה השלמה שבה דיברנו).
עד כאן הכל נשמע בסדר-הכל מתקתק! אז מדוע טיפשה?
המשך הסיפור-
הגענו לצומת שבה אני אמורה לעבור את הכביש בשביל להגיע הביתה, וככל הנראה הוא צריך ללכת בכיוון הנגדי ושם במקום להחליט שאני עושה איזה עיקוף קטן וממשיכה לדבר איתו-החלטתי להגיד:"אני צריכה ללכת לשם" (בתוספת תנועת אצבע לכיוון המעבר חצייה). הבעיה הגדולה- באמת- היא לא מה שאמרתי ,אלא העובדה שאחרי שאמרתי את זה קצת ברחתי לכיוון ולא איפשרתי לו אפילו להרהר אם הוא רוצה להציע מספר טלפון.
אמרתי טיפשה או לא אמרתי טיפשה?!
פיספסתי בחור שנראה לא רע בכלל! ועל מה?! על פרש!
אז נגד חביב, אם אתה קורא כאן (וסביר להניח שלא, כי מה לעשות שזה פשוט אחד הבלוגים הכי לא נקראים בישראל) ומזהה את הסיפור, אני אשמח אם תיצור קשר בתגובות או לחילופין בכתובת המסנג'ר המופיעה ברשימות.
המשך יום מקסים לכולם,
החתולה טיפשה ססיליה