מצטערת שלא עדכנתי כל כך הרבה זמן...אני הגעתי פשוט להחלטה,אני אוהבת את כולכן,אבל ניראה לי שאני אמשיך במאבק שלי לבד כי אממ... לפני הבלוג כל פעם שהייתי אוכלת משהו שיותר ממה שציפיתי אני הייתי מתבאסת וזהו,והייתי מאכזבת רק את עצמי,אבל עכשיו כשאני אוכלת משהו לא בסדר,אני ממש ממש ממש מתביישת בעצמי ונכנסת לדיכאונות הרבה יותר מפעם כי אני מפחדת לאכזב את כולכן,לפני זה פחדתי לאכזב רק את עצמי,אז ההתמודדות היתה הרבה יותר קלה...אני עדיין עושה צומות כשאני יכולה ואוכלת קצת,ואני ממש לא מתכוונת לעזוב את החלום להיות אנה,פשוט עם הבלוג ההתמודדות עם האכזבה והאוכל הייתה קשה מידי,נהייתי אובססיבית מידי,אני עדיין מנהלת יומן,אבל בבלוג הייתי מנהלת גם יומן רשת וגם חושבת כל היום על הבלוג ועל הבנות היפייפיות שיש פה,וכל מיני אנשים חזקים שיורדים ויורדים במשקל,ובנות מתוקות ששוקלות בערך 40..והייתי ממש ממש ממש נכנסת לדכאונות,לא הייתי חיה,ואני כל כך מצטערת שאני לא יהיה פה יותר,מי יודע אולי עוד שנה או חצי שנה אני אחזור לפה...עד אז אני אוהבת את כולכן ושלא תטעו,אני ממש ממש ממש לא עוזבת את אנה בזמן הקרוב.
לאב יו כולכן,ומקווה שתצליחו במאבק שלכן











