החג עבר סביר,וכמובן,אני חושבת ששמנתי,האמת היא שהמשקל לא מראה שינוי,אבל אני רואה את עצמי במראה ממש שמנה..ניראה לי נדפקתי קשות,ניראה לי בחיים אני לא אצא מזה...אני מסתכלת במראה ואני רואה שומן,אני עוצמת עיניים פותחת אותם כעבור כמה שניות,ורואה את עצמי שונה לגמרי..פתאום הרגליים שלי ניראות לי גדולות יותר במידה,הפנים ניראות לי נפוחות,הבטן ענקית,הירכיים שמנות..אני שמנה...אני רואה את זה,ולא אכפת לי שאף אחד אחר לא רואה את זה...ניראה לי עוד כמה שנים אני בטוח אצטרך טיפול,או שאני אמות..אני חושבת על להתאבד אחרי ארוחה גדולה הרבה פעמים,פשוט לחתוך וורידים,או לקפוץ מגשר בר-אילן כשאני עוברת שם..אני כל כך שמנה,אני מרגישה מגעילה,לא מבינה איך חבר שלי בכלל שוכב איתי,אני דוחה,התחת שלי גדול,הוא במימדים עצומים!אני אוכלת כמו פרה,אני בהמתית...
אני שונאת את עצמי ולא ניראה לי שמישהו אוהב אותי יותר מידי,אני מציקה לכולם בקשר למשקל שלי..רק אמא של חבר שלי משתיקה את כולם ואומרת שלא ידברו איתי בכלל לא על אוכל ולא על כלום,היא אומרת שזה נושא רגיש אצלי,היא צודקת...
אני כל כך שששששש-מממממ-נננננ-ההההה
רוצה להיות כמוה,מושלמת בלי דאגות,ר-ז-ה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
shwarma