זה הזמן להתחיל להמשיך...

המסך שלי מחליף צבעים.

אפילו באבלס אני לא יכולה לשחק בשקט. בחיי שזה משכיח ממני הכל, נותן לי להתרכז רק בבלונים הכחולים והירוקים ואיך בדיוק אני מפוצצת אותם.

נותר רק לחכות.

שנים שלא הייתי פה,

היה לי דלקת ראות שנחשבת קלה' אבל היא די ריתקה אותי למיטה במשך שבועיים.

עכשיו הכל עבר, אבל הגרון כואב בצורה שלא תאמן.

'המכתב שלא נשלח' אחלה נושא לכתוב עליו. יש לי כלכך הרבה מכתבים שלא נשלחו.

אמנם לא פיזית, אלא דיעות על אנשים שאני שומרת בלב עמוק עמוק.

הייתי רוצה לכתוב לכל בנאדם שאי פעם הכרתי מה אני חושבת עליו בדיוק.

יש כלכך הרבה בפנים, אבל החוסר אומץ הזה משתלט עליי.

הרגשת לבד.

היא תעבור.

שבתשלום...?