בתנ"ך, חלק גדול מהדמויות הראשיות והחשובות ביותר הן אנשים שאני אישית הייתי מעדיפה לא לדעת עליהם.
פרק ט"ז, פסוק ב':
"ותאמר שרי אל-אברם הנה-נא עצרני ה' מלדת בא-נא אל-שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי".
קודם כל, מכיוון ששרי (השם שלה מתחלף לאחר זמן מה לשרה) אינה מסוגלת להרות היא נותנת לאברם (השם שלו מוחלף לאחר זמן מה לאברהם) לדעת את השפחה שלה. זה היה דבר מקובל באותה תקופה, ככה שאני לא מרגישה שאני יכולה לבקר את התנהגותה של שרי.
פרק ט"ז, ד'-ו':
"ויבא אל-הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה: ותאמר שרי אל-אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט ה' ביני ובינך: ויאמר אברם אל-שרי הנה שפחתך בידך עשי-לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה."
אחרי שאברם מקיים יחסי מין עם הגר (שפחתה של שרי), הגר הרתה וכנראה התחילה לזלזל בשרי.
שרי באה אל אברם ואומרת לו: "אברם, אברם! תראה, כפרה, אי אפשר ככה... עכשיו הגר התחילה לתפוס תחת. זה לא יכול להיות שהשפחה שלי תראה אותי כנחותה ממנה!"
ואברם אומר לה: "אממ... טוב, נשמה. שמעי- אני נותן לך לעשות איתה מה שעולה לך לראש".
שרי מוצאת את הפיתרון האידאלי- לענות את הגר. אחרי שהגר מתענה היא בורחת משרי.
פרק ט"ז, ט'-יא':
"ויאמר לה מלאך ה' שובי אל-גברתך והתעני תחת ידיה: ויאמר לה מלאך ה' הרבה ארבה את-זרעך ולא יספר מרב: ויאמר לה מלאך ה' הנה הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כי-שמע ה' אל-עניך."
ה' מוצא את הגר במדבר ושואל אותה: "למה באת לפה?!"
והגר עונה: "אתה מכיר את שרה? אז, שרה, הגבירה שלי מענה אותי. ממנה אני בורחת..."
וה' אומר לה: "וואלה.. את חוזרת לשם תכף ומיד כדי להתענות תחת ידיה!"
ה' מוסיף לדבריו: "אז אל תדאגי, אני אתן לך הרבה צאצאים... ואת יודעת מה, עכשיו את הרה- את תקראי לבן שיוולד ישמעאל. כי אני, כפרה עלי, שמעתי אל עניך. הבנת? ישמע אל- אני שמעתי אותך... אויי זה טוב ^^ "
מה שמדהים אותי בסיפור, הוא שלי נראה שכל הסיפור מבוסס על הרצון של הגיבורים להיחשב לטובים ולקוראים להרגיש כאילו זה היה רצון ה'. הרי אני לא מאמינה שהדבר הנכון ביותר הוא שאלוהים יגיד להגר שתחזור להתענות ע"י שרי, אלא להעניש את שרי או להכניס לעלילה מוסר השכל כלשהו- לא להצדיק את מעשיה.
יש מקרים רבים בהם אישה מוכה בורחת מבעלה ואנשים אומרים לה שכדאי שתחזור, הרי זאת בושה- יש לה ילדים, משפחה, איך היא תסתדר ללא עזרת בעלה... אז היא חוזרת להתענות תחת ידיו של בעלה, בדומה למקרה של הגר. רק הדבר שמחמיר, לפי דעתי, את המקרה של הגר הוא שבסיפור הזה מדובר בה' שמחזיר אותה לסבול ולהתענות ובאותו הזמן נותן לבנה את השם "ישמעאל" במין טענה שטותית שהוא שמע את הגר. כן, הוא שמע שהגר מתענה ונתן לה זרעים. אבל חוץ מזה, הוא לא פעל לטובתה.
אפשר גם להגיד שמגיע להגר להתענות ע"י שרי, מכיוון שהתנשאה- אך בכל זאת, שרה היא דמות חשובה יותר בתנ"ך, כך שאני הייתי מצפה מדמות מרכזית ומוערכת להיות יותר צדיקה ולפעול בדרך המצפון שלה (או בדרך ה', אם כך רואים זאת).
אי אפשר להגיד שלשרי היו חיים קלים. למרות שקשה להיות עקרה גם בימים אלו, אי אפשר להשוות זאת לתקופה של שרי. אישה שאינה מסוגלת להרות, בקושי שווה משהו מכיוון שלטוב ולרע לנשים היה תפקיד מאוד מסויים ולעיתים קרובות מוגבל באותה תקופה.
אם כבר אני כותבת בהקשר ל"נושא החם", אני מוכרחה לציין שגם באלימות במשפחה יש לעיתים קרובות מאוד גורם שמשפיע על המכה להיות כל כל אכזרי. פעמים רבות הורים מכים, הם עצמם בעלי עבר קשה שכולל התעללות נפשית ו/או פיזית. בכל זאת, אנו לא מצדיקים אדם שפוגע בבנו אם ידוע לנו שעברו קשה. אולי גורם זה ישפיע על כובד פסק הדין מבחינה משפטית, אך לא תבטל את האשמה.
Listening to Orphaned Land really completes this post... they bring such pride to our country *crying from joy* :)
אני אשמח אם תגיבו ^^
בבלוג זה
בכל הבלוגים
