אני מעולם לא חיבבתי את כל הקשור לנשפי סיום. אכן, בעולם שכולו טוב והמצב הוא שלכולם יש כסף או שאף אחד אינו זקוק לכסף בכדי לחיות את החיים ה"אידאליים" (הכוונה שלי היא התפיסה של אידיאלים שרבים מהחברה המערבית רואים, בו שמחה מגיעה לרוב מחומרניות), נשפים יכולים להיות דבר נפלא. אך זהו לא המצב.
אני אשים בצד את כל ההשלכות החברתיות של נשפים. אני אגיד חד וחלק - לא לכולם יש כסף. לפחות לא מספיק בכדי לממן בגדים ושיער ונעליים לנשף המוכר בסרטים. אותו הנשף המוכר גם בחיי אמריקאיים רבים. בזמן האחרון, המגיפה התפשטה גם אלינו - הישראלים.
מכעיס אותי שאפילו מאפשרים לגרום למשפחות להוציא סכומים כאלו על לילה מאושר אחד (בהנחה שנשף יגרום לכל האושר בעולם. למרות שזהו חלום בלהות מבחינתי) כשאותה משפחה מצליחה בקושי לגרום ליותר הכנסות מהוצאות. וכן, זהו מצב מוכר.
אני מכירה אנשים שרוצים כל כך להרשים את הסביבה שלהם, שהם מסוגלים לשלם 300 שקל על נעליים, במקום להכניס את אותו הכסף לנסיעות הכרחיות באוטובוס - לדוגמא.
כשההנחה היא שמשפחה תוציא על הנשף של ילדם כסף לכל הפריטים היקרים שדרושים, ישנן לא מעט משפחות שימצאו כל דרך אפשרית להוציא את אותו הכסף בכדי לגרום לילדם את האושר שהנשף אמור לגרום. בדיוק כמו המקרה עם נעליים בשווי של 300 ש"ח, רק בממדים עצומים בהרבה.
גם אם נשף מתקיים בקיסריה, הנזק הוא בהחלט גדול. אני בטוחה שגם בקיסריה יש הבדלים כלכליים - עשירים ועשירים יותר. במצב כזה, הסכומים שישקיעו המשפחות יהיו בלתי ניתנות לתיאור. ההבדל הוא שכשמשפחה בקיסריה מוציאה יותר כסף משהיא מסוגלת להכניס, אותה משפחה לא תגיע למצב שבו היא אינה יכולה לקנות מספר בגדים מינימלי הכרחי לקיום. המצב הוא לעיתים קרובות ביותר יהיה הפיך - אולי לא המצב החברתי, מכיוון שהילד לא הביא את הנעליים הנכונות שעולות 3896472001 שקל, אבל המצב הכלכלי לא יגיע לחוסר יכולת תיפקוד (לפחות במובנים של שכבה חברתית עם מצב כלכלי בינוני).
מה שאני בהחלט לא מבינה, זה איך בי"ס יכול להרשות לעצמו אפילו להציע את הרעיון של נשף, כשברור שלא כל (ולעיתים רבים) התלמידים מסוגלים לממן את האירוע.
העניין הוא שאני מכירה לא מעט אנשים (הרוב המכריע ביניהם אינם קרובים אלי) שמחפשים בחייהם רגעי אושר מהסרטים. אין להם כסף והם בטוחים שזוהי הסיבה לכך שהם אינם מוצאים את אותם רגעי אושר, למרות שזהו בבירור אינו המצב. הם יהיו אלה שימצאו דרך כלשהי לממן את השתתפותם בנשף, ירוששו את עצמם, יגלו שרגעי האושר לא נוצרו כתוצאה מהנשף, ולבסוף ימצאו סיבה אחרת לכך שהם אינם מסוגלים להינות מרגעי האושר הדימיוניים. vicious circle.
חוץ מזה, אני חושבת שאירועים כמו נשפים הם בדיוק אותם אירועים הגורמים להבדלים החברתיים (מכל סוגיהם) להתבלט. אני לא מאמינה שתחרות חברתית שכזו היא מועילה בכל דרך שהיא. כמעט אין דרך "לנצח" בתחרות. אתה צריך למצוא בגדים אופנתיים, בן/בת זוג, מצב חברתי גבוה וכסף בכדי בעצם למצוא הנאה ממסיבה כל כך מפוארת.
[אני מצפה לכמה תגובות מע.י.מ.! - אתן לא מגיבות מספיק...]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
