אני נעה בין מצבים של לבד. מתחילה כל פעם מחדש, מהתחלה, בלי פירור או שארית מהחיים שהשארתי מאחור מלבד טעם מר וערגה נרגנת, מנסה לפאר את הרע על פני הטוב רק כדי לא להתגעגע, כדי לא להרגיש חסרה. אבל הריק מצלצל לי באוזניים.

כל חיי אני הולכת לאיבוד, שבורת גב מתיק עמוס חרטות, ייאוש ואלם, ואין לי ישועה.