לרובכם מעניין מאוד מה קרה ולמה אני כותבת ככה...
אז שתביני... אימי שונאת אותי מרגע שנולדתי לא אהבה אותי והתעללה ולא הביאה מספיק אהבה {אתם חושבים שאני מגזימה אז שתבינו זה נכון, אפילו משפחתי אומרת אותו דבר}
כואב לי לכתוב ככה אבל לכמה שניות אני ינסה לפרוק תמעט מהכאב שעברתי אתמול 10.6.2008 שלא להזיל דמעה אחת...
אימי תמיד אהבה להתפרפר ולבגוד באבא שלי למרות הכול עם הקטע הגירושים לפני 4 שנים בערך {הייתי בת 13.5-14} אבי סלח לאימי למרות הכול [אבא שלי אדיש וסלחן ואין לו מילה בבית] ... אבל בכול התהליך הזה אימי סילקה אותי מהבית אמרה שמספיק לה ילדה אחת {שזאת אחותי הקטנה} ואמרה שלא אוהבת אותי ובכלל לא רצתה אותי {ובתהליך הזה תמיד הייתה מענישה אותי מוציאה אותי לילה שם לישון בחוץ לא נתנה לי אוכל} גרתי תקופה אצל אחותה של אימי {דודה שלי} לקחה אותי ראתה שאני סובלת שם. התקופה הזאת הייתה הכי קשה בחיי אבל למדתי לשרוד לבדי [לא התמכרתי לאלכוהול לא לסיגריות ולא לסמים ולא לאלימות} ידעתי שיום אחד משהוא יבוא ויציל אותי מכול האסון הזה שעברתי. הוריי השלימו ביקשו שאחזור אימי ביקשה סליחה... בחיים לא סלחתי לה על זה, ואמרתי לה שיום יבוא והגלגל התהפך... הזמן עבר הגעתי לגיל 16 היתחלתי לגלות עולם להיות יותר ליד המחשב לצאת קצת יותר לטייל בחוץ עם הידידים להכיר אנשים דרך האינטרנט... וכאן היגע הרגע שכואב שלא ישכח לעולם...
הכרתי אותו בצ'אט נענע הוא היה בן 24 ואני 16 התחלנו לדבר הרבה איסי. פל' עד שהחלטנו להיפגש. נפגשנו איפה שהשכונה שאני גרה רק מעבר לכביש שאוכל לזהות אותו מהחלון.. זיהיתי ראיתי ויצאתי לכיוונו, {כמובן גז מדמיע בכיסי} ראיתי והתלהבתי לא נראה חתיך אבל היה לו אופי שאפשר לדבר איתו... עם הזמן הבאתי להכיר אותו להורים שלי אימי כול התלהבה שהתייחסה אליי כל- כך טוב ואליו כמו מלך, עד שלא היה לי רצון להיפרד ממנו רק מהתחושה שפעם ראשונה מביאים לי מספיק אהבה והרגשה כזאת שמעריכים אותך... למרות שלא ממש רציתי אותו או אהבתי {והייתי בתולה שלא לדבר על זה שאפילו לא חשבתי לשכב איתו}.
עם הימים אימי הייתה מרשה לו לישון אצלי בבית במיטות נפרדות את אחותי הייתה משכיבה לישון בסלון והוא במיטתה... עם החודשים היתחלתי כבר יותר להרגיש בטוחה בבית... לישון אצלו {מציינת בתולה לא ראתה זין בחיים}
הרגשתי שאני סתם מבזבזת את זמני איתו ולא היה לי אכפת כול עוד הוא לא מבקש ממני כלום... הוא היה גר רחוק ממני שעתיים נסיעה באוטו...
היה יום אחד שתפסתי את אימי מדברת עם החבר הזה ומשלמת לו כסף, לא הבנתי למה יצאתי לסלון ושאלתי למה את מביאה לו כסף? היא אמרה:..."כדיי שיוכל לקחת אותך לבלות ולהחזיר אותך בחזרה הביתה.." [לא האמנתי לרגע אבל הייתה לי תחושה שכול החודשים האלו שבא היה אליי ומתנחל וחי כמו מלך זה היה כמו אלפונץ {גבר שחיי על חשבון האישה}
היגע הלילה ואימי ביקשה מסבתא שלי שחייה איתנו לישון הפעם בחדש של אחותי ושהחדר להביא לנו... טוב אמרתי מיטה זוגית יום אחד לישון לא יקרה כלום, באותו היום היה היום הכי קשה והלילה עוד ארוך... הוא נישק אותי חרמן אותי ירד לי ואז התחיל לקחת אותי בכוח קשר לי את הפה עם ציפית של כרית החזיק בי חזק... וניסע להכניס את הזין {הקטן שלו (לא מגזימה פחות מ-8 ס"מ כשעומד} ולתקוע אותו חזק בכוס ירדו לי דמעות וזה היה כואב לי ממש שירד לי דם... אחריי שהוא גמר אמר בלחש עם תספרי אף אחד לא יאמין לך... פחדתי נורא ואני מטיפשותי שתקתי תקופה... ואחריי זמן מה היתחלתי לקרוא הרבה מאמרים על אונס על מה שעושים כיום.. או על הבנות שהיו משקרות לגברים שהם בהריון... בכך שלא ממש רציתי שיצא השמועה שאנסו אותי כי אימי הייתה לצידו, אז אמרתי לו שאני בהריון... שיקרתי לו תקופה של 3 חודש יפים... כמובן הפחדתי אותו והוא פחד כפול כי אני קטינה.... הוא לקח אותי לבית חולים כמובן לא ידעתי שעמד לקחת אותי... לשם.. ואז אני נכנסת לבית חולים שלא הייתי בו אף פעם באשקלון, והוא מבקש ממני לעשות בדיקות... עשיתי ובסוף יצא כמובן שלילי... אז היתחלתי לשמוח והכול, ואז הוא אמר במלים עצובות:.." חשבתי שיהיה לי כבר מזל בחיים, שיהיה לי ילד סוף סוף...." הבנתי מהכמה המשפטים שיצאו לו שהוא עקר {לא יכול להוליד ילדים} ששמחתי.... ועם הזמן ניסיתי כמה שיותר להתרחק ממנו ובלי לספר לאימי. אימא שלי שמה לב שלא מגיעה הרבה זמן שאלה למה והכול ואמרתי לה בפעם הראשונה שניפרדתי ממנו,,, ומאותו הרגע היא התחילה להתייחס אליי בזלזול ובחוסר הבנה כלפיי... איך שהוא אחריי זמן יצאי עם ידידיי לטייל ובנתיים היה בביתי ודיבר עם אימא שלי, נכנסתי הביתה כמובן עם הידידים שלי וביקשתי מיה לא להתרחק ממני.. אימי ביקשה מיהם בחוצפה לעזוב ולא היה להם נעים עזבו ת'בית, בנתיים הוא היציא לי נישואים ואמרתי לו שלא רוצה אז אימא שלי אמרה עם את לא מתחתנת איתו אני מסלקת אותך מהבית {הוא סיפר לה שאני לא בתולה כבר} [אני לא קווקזית או דתייה או עדה שמרנית אבל אימי שמעה שיש לו הרבה כסף... מבינים...
לא הייתה לי ברירה אלה להסכים הסכמתי ועם השבועות נפרדתי ממנו בדרך הכי יפה שהייתה בזה ששלחתי אנשים {ידידים} לשבור ת'אוטו שהכי יקר וחשוב לו לחיים בזמן שהיה אצלי ואז שנסע בפל' נפרדתי ממנו ... ומאז לא שמעתי ממנו... וטוב שכך...
בסדר חיי השתפרו אחריי 3 חודש הגורל הביא את שלו .. הכרתי את החבר הנוכחי ואני מאוהבת בו מאוד והוא בי וגרים כבר עוד מעט שנתיים ביחד...
אז מה שהיה אתמול 9.6.2008
פחות או יותר באתי לבקר ואיך שהוא אימי התחילה להיווכח איתי על שטויות שהתגלגל למריבה אמרה וקיללה אותי ואמרה במפורש לא אוהבת אותי ושונאת אותי מאז שנולדתי... לא כאב לי ממש רציתי להזיל דמעה אבל התאפקתי יום אחד יום יבוא והעונש הגורל יביא את שלו יש משהוא בשמיים שרואה הכול איך שהיא מתייחסת אליי ולאימא שלה {סבתא שלי}
אז חפרתי אעאע מוזמים להגיב לי בבקשה לדעת מה אתם חושבים על זה...