אוה, אלוהים. זה באמת ובתמים הכריכות של הספר השביעי. לא כתבתי פוסט על תאריך היציאה ועל השם, אז עכשיו אני אעשה פוסט מרוכז.

פוסט הארי פוטר מגניב.

כפי שאתם, קוראי בלוגי הנאמנים (וכשפתחתי אותו לא חלמתי שיהיו לי כאלה), וודאי יודעים - יש לי בעיית התמכרות חמורה מאד. לא לסמים, לא לעישון, לא לשתיה (למרות שזה בכלל לא רע) - אלא להארי פוטר.

מאז ומתמיד הייתי חובבת קריאה. טוב, לא לגמרי. בכתה א' הייתי קצת בפיגור אחרי הכתה בעניין הכתיבה והקריאה. אבל בכתה ב' פתאום הרבצתי זינוק ועקפתי רבים מהכתה (וזה ממש לא בקטע של להשוויץ). בכתה ג' כבר קראתי ספרי בלשים המיועדים לכתות ד'-ה', כשכל הכתה שלי קראה 'מנהרת הזמן' או מטה.

 בחופש הגדול לפני כתה ג' בנו לנו מבנה בית ספר חדש, עם ספרייה חדשה. ואני החלטתי לי שעם תחילת הלימודים אסור לספריה ואשאיל את 'הארי פוטר ואבן החכמים', הרי לא יתכן שתהיה מהומה כה רבה על ספר, בלי שיש מאחוריו משהו.

חשוב לציין שבאותה תקופה הייתי קוראת בהפסקות. הייתי החנונית הכתתית. כשכולם שיחקו בחוץ, אני ישבתי עם האף בספר.

יצאתי באחד הימים לספריה (כמו תמיד), אבל במקום לעיין במדף ספרות הבלשים שהפך לבית השני שלי, פניתי למדף ה-ר' והרמתי ספר די דק (אם כי אז הוא נראה לי עבה עד מאד) עם ציור של איזה ילד רוכב על מטאטא ווילונות מוזרים. קראתי את התקציר, נשמע לי די אידיוטי אבל לקחתי למרות זאת.

וזהו. לא ידעתי שהמעשה הזה גזר את גורלי לעתיד פוטריסטי מלא בקדרות, נחשים, שרביטים, דרקונים, היפוגריפים, מטאטאים, צלקות וקוסמי אופל.

לקח את הספר תחת בית-שחיי לכתה, התיישבתי והתחלתי לקרוא. קראתי עמוד אחד, ואז סגרתי את הספר, ולראשונה בתולדות כתה ג' הצטרפתי לילדים המשחקים בחוץ. הספר שעמם אותי. לא החזרתי לספריה (ואני כה מודה על כך היום), אלא הכנסתי לתיק.

חזרתי הביתה, פתחתי את התיק, הוצאתי את הספר והתחלתי לקרוא.

והמשכתי לקרוא.

והמשכתי לקרוא.

והמשכתי לקרוא.

והמשכתי לקרוא.

ובלעתי ארוחת צהריים.

והמשכתי לקרוא.

והמשכתי לקרוא.

והמשכתי לקרוא.

והמשכתי לקרוא.

והמשכתי לקרוא.

והמשכתי לקרוא.

והמשכתי לקרוא.

והלכתי לשירותים.

והמשכתי לקרוא.

והמשכתי לקרוא.

והמשכתי לקרוא.

והמשכתי לקרוא.

והמשכתי לקרוא.

ובעלתי ארוחת ערב.

והמשכתי לקרוא.

והמשכתי לקרוא.

וסיימתי.

נשביתי בקסם של רולינג, בדמות המיוחדת והעמוקה הזו שהיא בנתה. בעולם המיוחד והעשיר הזה. ואם לא הבנתם, סיימתי את הספר הראשון של הארי פוטר ביום אחד, ובשביל ילדה בכתה ג' זה הישג ענק.

אחר המשכתי לקחת את שאר הספרים, את הרביעי כבר קניתי, בכתה ה' יצא הספר החמישי, שנה שעברה יצא הספר השישי, ובחופש הגדול יצא הספר השביעי, אותו אני מתכננת לקרוא באנגלית. (אם שמתם לב, הוספתי מונה זמן בצד שמאל של הבלוג לפני שבועיים-שלושה.)

החיים שלי עשויים 70% הארי פוטר כבר כל כך הרבה שנים (יחסית לגילי המופלג, כמובן) וזה לא שאחרי צאת הספר השביעי אמצא אובססיה חדשה, אבל בכל זאת... אין עוד מתח, ציפייה מה עוד יקרה...

והודעה לכל אלו שחושבים שזה ספר רדוד: שטויות. יש בו הרבה מאד עומק ומסרים חברתיים. הדמויות מאד מורכבות, העולם עשיר, וזה לא ספר שטותי בכלל.

כמו שאתם יודעים, יש שלוש גרסאות: אמריקאית, בריטית לילדים ובריטית למבוגרים. מבחינת תוכן הן זהות (מלבד האמריקאית, שלפעמים מלים בה מתחלפות, כמו אגוז מלך שהפך לקלמנטינה), אבל הכריכות שונות.

בריטית למבוגרים.

מבוגרים.

את הארי פוטר אפשר לקרוא בשתי רמות. רמת הנאה מהעלילה נטו, ורמת חיפוש ומחקר - "פוטריזם". אני פוטריסטית, וניתן למצוא פוטריסטים רבים באתר הארי פוטר לבוגרים (אומר לכם משהו, אנשי "זה ספר ילדים" שכמותכם?).

אני לא יכולה לתאר את מה שהארי פוטר עושה לי. כשאני מרגישה רע, פתאום זוחל לי לראש משפט מהארי פוטר, ואני מרגישה טוב יותר, מרגישה שהגעתי למים שאני יכולה לשחות בהם.

לא הסרטים, כמובן. הם לוקחים את הקליפה של "ילד קוסם שיואווו אני מתרגשת!!!!!!!!!!!11" ונוטשים את העומק לאנחות.

וחוץ מזה השחקנים גרועים.

אז זהו. נותרו רק עוד כמה חודשים. בינתיים ניתן להפוך ולהפוך בשם - Deathly Hallows (ההורקרוקסים?) - ועכשיו גם בכריכות.

אוי אלוהים.

אזהרה - מכאן הפוסט עמוס במושגים מדעיים [פוטרסיטיים], בורים אשר לא קראו את התנ"ך 2 מוזמנים לדלג.

כריכה בריטית לילדים

כריכה בריטית למבוגרים

ציור הכריכה האמריקאית

הכריכה הבריטית למבוגרים לא מחדשת כלום. המשׂכית [הקמע] של סלית'רין, כלומר של וולדמורט.

לעומת זאת, בכריכה הבריטית לילדים נראה משהו המזכיר את גרינגוטס. האם וולדי יחביא שם את אחד ההורקרוקסים? הו לא, לא יתכן, פירוש הדבר שהוא מסתמך על הגובלינים והוא שונא את זה... ומה הקטע של הגלימות המשונות של רון והרמיוני? האם אלו גלימות טקס? האם הם ישארו בהוגוורטס והארי לא, האם הגלימות נשארו מטקס סיום הלימודים?

האייל מסמן לנו שיהיו סוהרסנים, לא שחשבנו אחרת... נראה שוב את הוגוורטס, תודה לאל... הירח המלא גם הוא אומר משהו... הערבה המפליקה נראית גם היא, ועולה עשן - האם היער נשרף? האם תהיה סצנה ביער?

מה פירוש הכדור עם הנחש? נגיני? כדור בדולח? נבואה?

על הגב של הארי יש גמדון בית האוחז בחרב. דובי או קריצ'ר?

הכריכה האמריקאית: השמים מצביעים על כך שזוהי שעת הדמדומים (או שיש הרבה אש?)... מאחורי וולדי והארי נראים צללים, מצבות או אוכלי מוות צופים? האם ההריסות מלפנים הן הריסות בית ההורים של הארי? האם הקרב הסופי יתרחש במכתש גודריק?

מה העניין עם הקולוסיאום? האימפריה הרומית חזרה? והוילונות - גם בספר הראשון היו וילונות לא מוסברים, האם פירוש הדבר הוא שההצגה נגמרה? (לאא!!)

האם זהו הפרגוד בכלל? די הגיוני שנחזור לבקר אותו.

מה הארי עונד? האם זוהי המַשְׂכּית? הורקרוקס אחר?

והשאלה הכי בוערת: על מה הם מסתכלים? מה הם מחפשים? למה אין להם שרביטים? האם צד שלישי התערב וניטרל אותם מנשק?

יש לכם רעיונות נוספים?

הכריכות רק פותחות שאלות חדשות, ואני כל כך לחוצה ומתרגשת. ארורים יהיו! כל פעם מוציאים פרט מידע חדש, משמרים את העניין ומגבירים את המתח שלנו. איך אני ארדם בלילה?