לפני מספר ימים הלכתי לספריה. מצאתי על העגלה את הספר שכותרתו צדה את עיני - "המסתורין של שלגיה וסינדרלה: מסע פרוידיאני אל נבכיהן של אגדות החלום".

מאז ומתמיד אהבתי אגדות. אהבתי לשמוע אגדות, אהבתי לחבר אגדות, אהבתי לדמיין שאני הנסיכה ששמרה על שתיקתה במשך שבע שנים ותפרה חולצות מסרפד כדי להפוך את אחיה הברבורים חזרה לבני אדם. אהבתי לחשוב על הנערה שנחטפה על ידי הדוב, אהבתי לשמוע על המלכה שרצתה שיהיה לה ילד, אהבתי לשמוע על האמהות החורגות הרעות.

עיינתי בספר בספרייה ושאלתי אותו. גיליתי עולם קסום שקצרה ידי מלתאר. גיליתי דברים נפלאים. גיליתי דברים שהפכו את מה שחשבתי על האגדות, על עצמי ועל המין האנושי. גיליתי מלכות ונסיכות השואפות למין עם אחיהן, גיליתי מכשפות הנאבקות למען המיניות התרבותית. גיליתי שגם בתוכי נמצאים המאוויים הקמאיים הקדמוניים.

גיליתי דברים שהעבירו צמרמורת בגווי, גיליתי דברים שהותירו אותי מרותקת לספר.

גיליתי שזה לא שרירותי כפי שחשבתי, גיליתי שיש בחלומותי יותר משחשבתי, גיליתי את זהותו האמיתית של הצפרדע. גיליתי דברים שמלאו אותי בכבוד ויראה להיסטורית המין האנושי.

גיליתי שזה נכון. למרות שזה השפיע עליי כל כך, לא חלמתי על זה, וחלומותיי לא השתנו. ומכאן: ניתוח החלומות הזה נכון. נכון. לרוב אני חולמת על ספרים שאני קוראת, במיוחד כשהם משפיעים וגוררים לשם את מחשבותיי בשעות הערות. אבל לא חלמתי על זה.

חבל לי להחזיר את הספר לספרייה. אולי יום אחד אקנה אותו.

אורי זילברשטייד, תודה על חווייה מרתקת, שתשנה את מחשבותיי על אגדות וחלומות לעד.

הוצאת עם עובד - מדע בדיוני

במדע הבדיוני והפנטזיה נכללים שני סוגים: הסוג הגנרי, המתאר רק אֶלפים לוחמים או חלליות בין כוכבים, והסוג השני, שמשתמש בכלים האלו – או, במקרים טובים יותר, בכלים בלעדיים של הסופר – כדי לשקף מבט על עולמנו מבחוץ באמצעות עולם אחר.

כזה הוא הספר "כפת החתול" של הסופרת ג'ואן וינג'. הספר מתאר את הדמות של חתול, בין כלאיים וקורבן ל.. גזענות?

"כולנו בני אדם" היא הסיסמא הידועה – שגם אני משתמשת בה הרבה – כנגד הגזענים. אכן, כולנו בני אדם, ואין סיבה לדחות אחד על פני השני.

אבל מה עם... חייזרים?

הספר "כפת החתול" מציג, בין השאר, את הקונפליקט "חייזרים הם לא בני-אדם, אם כך האם יש להתייחס אליהם בכבוד כמו אלינו? האם דחיית חייזרים היא גזענות?"

בצורה חסרת רחמים וינג' מתארת את חתול, בן לאם הידראנית – "חייזרית" – ואב בן אנוש. בעוד מספר שנים לא ידוע, כאשר מסע לחלל הוא משהו שבסדר היום. חתול עוזב את "עירעתיקה" שמחוץ לכדור הארץ ומגיע אליו כמעט ללא כל ברירה, כדי לעבוד כשומר ראש לבת למשפחה מכובדת ומעורבת בעסקי הגלקסיה כולה. הוא מוצא את עצמו במרכז תשומת הלב, בחיי פאר מבחינה חיצונית, אך עם שנאה רבה המופנית כלפיו.

יכולותיו המיוחדות ומוצאו החריג משמשים כעילה כנגדו. הוא מתערב בפוליטיקה הכלל-גלקטית, נאבק כנגד רבים שרק ישמחו לראותו נופל, ונאלץ להמשיך להחזיק את ראשו באוויר, ראשו המסומם.

הספר מתנדנד בין העולם התחתון לראש הגלקסיה, מתאר בצורה כואבת אך אדישה לכאורה, בצורת כתיבה נדירה וחריגה, את הדמויות השונות זו מזו ואת תסבוכות הפוליטיקה הגלקטית, תיאורי מין שונים, וכל קטע הוא מיוחד בפני עצמו, בכתיבה יוצאת דופן בגישתה.

הוא מגלה אומץ אדיר, וּוינג' ממשיכה להיות, כאילו, אדישה, אך למעשה רגישה מאד.

ספר מיוחד ויוצא דופן. מומלץ בחום.

"חתולים וג'נטלמנים תמיד נופלים על הרגליים"

הערה: רק לאחר הקריאה הסתבר לי שזהו ספר שני מטרילוגיה, היחידי שתורגם לעברית, אך עומד יפה - מעולה - בזכות עצמו.

לספר מגיעה העמקה הרבה יותר רצינית, מה שלצערי אני לא יכולה לתת.