מצאתי לפני כמה ימים טקסט שסבתא שלי כתבה בכתב יד. אני מקלידה לכאן את הכל, בדיוק כמו שזה כתוב, אפילו אם יש איזו שגיאת ניקוד (ומצאתי אחת או שתיים) אני מעתיקה את זה בדיוק כמו שזה, כולל האורך של השורות וזה שאין גרשיים. תגידו לי אם ה"גיבורים" בסיפור מוכרים לכםP:
5 ילדים קטנים נפגשים בחצר גדולה.
שקד בת ארבע
נוי בת שלוש וחצי
רוי בן שלוש וחצי
עידו בן שנתיים+ 3 ח'
עירא בן שנתיים (ועוד איזה משוה לא ברור בגלל הכתב יד...)
מה יעשו?
שקד ונוי אוחזות יד ביד נשחק בפיטר פן אומרת שקד
-אני פיטר פן אומרת נוי
שקד מסכימה אבל חסר קפטן הוק
-אני! צועק רוי
רוי לא בדיוק עושה כל מה ששקד מבקשת וזה מכעיס אותה,
היא המפקדת המדריכה המלכה האמא הגננת
רוי מרגיז
אתה לא חבר שלי רתב חרא.
מאיפה יש לה כאלה מילים בפה?
השיניים לבנות, יפות הלשון אדומה ונקיה מאיפה מתגלגלת
מילה כזאת מכוערת כמו חרא?
גם אמא ואבא שלך חרא.
היא מוסיפה.
רוי לא כל כך רוצה להסתבך איתה, אבל זה מרגיז!
למה היא צועקת חרא על אמא ואבא שלו?
במקום להחזיר לה מילה מחוצפת, שבשום אופן
לא מתגלגלת לו לפה- גם אצלו שיניים לבנות ולשון אדומה
יש לו תוספת אחת עצובה שכמעט תמיד הגרון שלו אדום
מבפנים וקצת כואב ועוד תוספת מכעיסה לפעמים נתקעות
לו המילים בפה, מתערבבות, משתהות מאיטות ומזדחלות
החוצה באיחור.
הוא רוצה לבייש את שקד, כי הוא כן רצה לשחק איתה ועם
נוי ובכלל נוי תמיד חברה שלו הכי טובה.
ויוצא לו
את בעצמך, את בעצמך, את בעצמך ולבסוף...חרא.
עירא הקטן בדיוק אז נדחק בין הגדולים
רוי מחטיף לו מכה דוחף אותו בגב עד שעירא
מתמוטט ונופל.
בוכה עירא- רוי מרביץ לי, מרביץ
ובשתי עינים יפות ומלאות דמעות הוא רץ לאמא שלו.
אל תיגע באח שלי! אומרת נוי. היא קטנה ודקה
ויש לה שער זהוב וענים כחולות כחולות.
זה אח שלי! היא צועקת חזק ודק
רוי כבר מסובך מאוד. מה יעשה?
הוא בעצם התכוון להרביץ לשקד. אבל היא גדולה
ממנו ומאוד גננת.
לנוי- הוא לא רוצה להרביץ, היא חברה טובה שלו
ועירא הזדמן לו- הוא קטן, ורוי קפטן הוק- גדול
וחזק ממנו.
אז ככה זה
שקד גדולה וחזקה מכולם- מרגיזה ומקנטרת
נוי גדולה פחות- וקצת ניגררת
עידו קטן- שומר תמיד מרחק
ועירא- הקטנטון- לא כל כך חזק
ונדחק!
במי יבחר רוי להכות?
בעירא.
אבל, מה יהיה הסוף? שואלות האמהות.
מדוע בני הדודים האלה רוצים תמיד להיות ביחד
ותמיד יש מריבות ומכות?
אמא של רוי מחבקת אותו חזק ואומרת- תתאפק חמודי,
אפילו אם שקד מקנטרת. בכלל להכות זו לא הדרך.
אמא של נוי ועירא- מחבקת את שניהם ובטון רציני
מסבירה להם: גם מי שמכה וגם מי שמוכה- מפסיד חבר
בכל מקרה
ומה יוצא?
שלא שמח להיפגש עוד
שלא נחמד יחד לשיר ולרקוש
וכל מסיבה משותפת
גוררת בעיה נוספת.
ואמא של ועידו מחבקת אותם חזק ואומרת;
כשרוצים להיות גננת- צריך ילדים בגן
ואי אפשר שכולם יהיו מאותו הזן
ממושמעים, ציתנים ועושים רק מה שאת רוצה
כדי שיקשיבו לך- את צריכה להיות חכמה.
הושיטה שקד יד לרוי
הושיט לה רוי את ידו
הושיטה נוי את ידה לשניהם
מהירו גם שני הקטנים אליהם
מאס בחצר הגדולה הפורחת 5 ילדים משחקים יחד
פה ושם לפעמים אוד רבים
אבל אף פעם לא עוד מכים!
כמה שעבר הזמן, זה מצחיק איך שזה אותו דבר, אבל טיפה שונה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נוי(:
)