זה מה שאני, עשויה מפגמים.

אני פשוט שונאת את איך שאני נראית!

אין שום דבר טוב בי. כלום.

כל כולי זה רק פגמים ומומים.

אני גם כ"כ לא מתאימה למגמת מחול שזה כבר מצחיק.

ובאמת שאני אוהבת לרקוד.

לא הייתי מקדישה לזה כ"כ הרבה אם זה לא היה ככה...

קשה להודות שמשהו שהוא חלק כ"כ גדול מהחיים שלך, פשוט לא נועד לך.

או שאת לא נועדת לו...

אוף! נמאס לי.

כבר הייתה תקופה ששקעתי עמוק בעניין. עמוק מידי.

כן, הצלחתי לצאת מזה. אבל ממש לא לגמריי, הלוואי והייתי יכולה להשאיר הכל מאחור..

להבין שלפחות חלק מהדברים האלה לא נכונים.. אבל אי אפשר, כי מציאות אי אפשר לשנות.

באמת שנמאס כבר לחיות בהרגשה הזאת.