here comes the sun

אל תשאלו לא מצאתי כותרת.

שילשום הייתי בתל אביב עם איריס אופיר אדווה ומיכל .

והיה ממש כיף! חזרתי הביתה עם צמיד קלידים,שלייקעס משבצות (אני אלך עם זה אולי לגאלה שתהיה חח),

כפכפף שחור לתיק אולסטאר (זה מגניב), ודיסק של SERJ .

אתמול הייתי באולפן הקלטות. והיה ממש כיף!

קיבלתי סולו בתשמור על העולם ילד שאנחנו עושים ליום הזיכרון ובשיר רוני מתוך המחרוזת שאנחנו עושים ליום העצמאות .

עוד מעט ישלי חזרה של ניצנים הולך להיות סבבה.

CHIMO

אוקיי אז זה הולך להיות פוסט עם הרבה מאוד קטעים. החלטתי לחזור לבלוג למרות הכל ממש התגעגעתי.

אז עכשיו אני שם פה כמה קטעים שכתבתי בזמן האחרון מקווה שתאהבו.

תמימות של ילד (מונולוג)

הנערה  (בוכה) - היי אתה הילד שמחייך שם בקצה הרחוב, אתה שהשמיים נטלו בך שמחת חיים. אתה שלא ראית
את המראות הקשים אשר ראיתי. אתה שכל יום קם בבוקר וחושב איך נוצרים עננים בזמן שאני לא ישנה בלילות ולכן לא מצליחה לקום בבקרים.
אתה אשר דאגה אחת אין על לבך. אשר על ליבי יש אינספור דאגות כגוש אבן גדולה המשתרעת על חיי.

הילד הקטן (בצעקת מלאת בכי) - מי את?

הנערה - אני היא התמימות שלך שהולכת להתפוגג באחד הימים. אשר כבר לא תראה חיוך על פניך רק תתמלא בדאגות.

הילד - (רץ בבכי אל מקום רחוק מהנערה)

*כעבור 10 שנים*

הנער (שהיה הילד)

*כל הדיאלוג חוזר על עצמו*

ואת.

ואת, עדיין הולכת לשם. לרגלי שקיעת השמיים. עינייך כה בוהקות לאור החמה הזורחת.
את. לבנה כשלג שיערך כצבע השקיעה. עינייך העמוקות צבעם ירוק כדשא.
את. מן יצירה מושלמת של הטבע שבו הוא משתמש בכל יסודותיו:
ברוח השמיים המנפנפת את שיערך הארוך.
במי הים המשקיפים את יופייך הטהור.
באש השמש הגדולה. שמאירה את עיניי לאור יופייך.
באדמת המדשאות שעליהן את נשכבת לנוח את מנוחתך.
כמו מלאך מן השמים הסתכלת לכיווני. מעולם לא הרגשתי,
מן הרגשה שכזאת כשהסתכלת אלי בעינייך.
מיום ליום אני מבין שאני מאוהב בך כ"כ, עד עמקיי נשמתי. כי את,
את אהובתי.

נשיקה אחרונה

נשיקה אחרונה. להרגיש את מגעך הטהור.
נשיקה אחרונה. להבין שדמעות יכולות לעלות לעיניי מרוב אהבה אלייך.
נשיקה אחרונה. להבין שאת הכל בשבילי שחיי לא יהיו יותר חיים בלעדיך.
נשיקה אחרונה. להרגיש פעימות חזקות ביותר. אלו הן פעימות ליבי אשר מרגיש את ההרגשה השונה הזאת.
נשיקה אחרונה. להבין שיש משהו אחד אמיתי בעולם הזה.
נשיקה אחרונה. לדעת שתמיד יש לי סיבה לקום בבוקר מחויך.
נשיקה אחרונה. שלא התממשה ולא תתמש לעולם.

על שפת החול

של שפת החול עומד שם בן אדם מבולבל שלא יודע מה לעשות עם חייו.
שם על החול, רגליו טובלות עצמם בתוך אדמת החול. והוא ממשיך ללכת שם
לרקע צלילי גלים אשר מתנפצים להם על גדת המזח. והם עולים ויורדים
ממש כמו חייו של האיש. לפעמים יש בחייו מורדות ולפעמים עליות.
על שפת החול האיש הולך וחושב . מחשבות רצות במוחו מנסות למצוא מקום.
מנסות לסדר את עצמם. נופל על החול בדמעות של עצב או שמחה. האיש אינו יודע
אם הוא שמח או עצוב. על שפת החול עומד שם ורק חושב עליה. ועל קולה הערב
כקול הים הגדול. אותו האיש אשר עומד שם. הוא אני.

מקווה שאהבתם את הקטעים. אשמח לקבל חוות דעת :)

CHIMO

כפי שהבנתם ולמי שלא הבין אני סוגר את הבלוג.

הייתה לי אחת התקופות הטובות בחיים שלי פה בישרא בלוג.

ואני לא אשכח אותה אפעם. הכרתי הרבה מאוד אנשים חדשים פה.

אנשים שדומים לי. ואנשים ממש מדהימים (: שבטוח אני אשמור איתם קשר.

ישרא בלוג איך אני יאמר את זה. ממש שינה אותי. בהרבה מאוד דברים.

אני אהבתי לכתוב פה מאוד. מקווה שגם אהבתם את הכתיבה שלי. אבל

לכל דבר טוב יש גם סוף. והגיע הזמן כבר לסגור את הבלוג הזה.

ומי יודע אולי אני אחזור מתישהו

אז ביי ביי ישרא בלוג