CooL Your Engines

****..

אני כותבת לך את המכתב הזה בלי סיבה.. אלו דברים שאני יכולה לשמור לעצמי אבל אני כבר כ"כ רגילה לשתף אותך בכל פסיק מהחיים שלי שכנראה שגם את מכתב זה אני רוצה לחלוק איתך..

תראי, את שינית לי את החיים.. אני מרגישה שרק איתך הייתי אמיתית עד הסוף..

איתך יכולתי להגיד מה שאני רוצה, לעשות מה שאני רוצה..

נתת לי לשתף אותך בחיי

את היית שם בשבילי כשאף 'חד לא היה

את נתת לי לאהוב

ולהיות נאהבת

את הענקת לי המון

הרבה חום

למרות שהקשר היה דפוק מההתחלה, למרות הכל, את הענקת לי כ"כ הרבה שאני אפילו לא יכולה לתאר לך כמה..

באמת שהייתי מאושרת.

כשהקשר התחיל להיהרס התחלתי להתעצבן ולהגיד שחבל שבכלל הכרתי אותך

אבל אז אחרי שנייה התעשתי והבנתי שאני מדברת שטויות.

כשלקחת הפסקה חשבתי שעוד יש סיכוי, שאולי עוד תרצי אותי כי בסך הכל אנחנו רק בתקופה רעה..

אז התנהגתי רגיל.. היה ממש סבבה.. נהנתי מכל הלב, עשיתי דברים שהרבה זמן לא עשיתי, דברים שלא היו לי כשהייתי איתך

ואז.. התחלתי לחשוב שאני בכלל לא רוצה אותך וטוב לי בלעדייך, שסוף סוף אני מממשת את עצמי.

אבל אז עברו כמה ימים והתחלתי להרגיש כאב, כאב בלב, החור הזה שבלב. איפה שאת היית ומילאת אותו..

ואז זה נגמר. אמרת לי שאת לא אוהבת אותי.

לא ידעתי מה לעשות. חשבתי שזה סוף העולם.

חברות שלי עזרו לי ותמכו בי והעלו לי את הביטחון.

כל יום היה לי כייף ונהנתי ועשיתי דברים ולא נשברתי.

אבל אז בכל לילה הייתי חוזרת הביתה ומרגישה שבלעדייך אני לא שלמה.. שאני סתם עושה מליוני דברים כדי לברוח מהמציאות אבל האמת היא שאת לא שלי ואני צריכה להתמודד עם זה ולהתגבר עלייך..

אז מחקתי אותך מהחיים שלי.. העפתי ת'טלפונים, את המסן/אייסיקיו/בלוג, את המכתבים, את כל הדברים שלך העלמתי מהעין..

אבל פתאום התחלנו לדבר.. והמצב היה סבבה למרות שלא היינו יחד..

והרגשתי שאני מתחילה לאט לאט להתגבר עלייך.. שאני מתחילה להתמודד עם המצב החדש ולהפנים שאת לא שלי יותר ועדיף לך בלעדיי..

ואז החלטת לתת לי או אולי לנו עוד צ'אנס.. שמחתי אבל הרגשתי שזה לא זה,

הרגשתי שאת לא שלמה עם זה ואת לא באמת מרגישה אליי את מה שהרגשת פעם.

שמחתי מעצם המחשבה שחזרנו אבל הרגשתי שזה פשוט לא זה.

הרגשתי שהיה לנו יותר כייף בכמה ימים לפני, שרק דיברנו בטלפון והמצב היה סבבה.

ואז בגדת בי.

משום מה לא הרגשתי את הכאב הזה של 'עולמי נחרב וזהו הכל נגמר'.. ברור שהיה לי קשה וכואב והכל אבל מה שממש כאב לי זה שאת לא אוהבת אותי כמו שאני אותך. טחלס גם לי פחתה האהבה אבל היא עדיין איפה שהוא שם.

כואב לי שאת לא מרגישה אליי משהו, כואב לי שאני יודעת שהיה יכול להיות לנו טוב ביחד. אפילו השתניתי בשביל הקשר שלנו.. השינוי הוא כמובן גם בשבילי אבל בעיקר בשביל הקשר.

כ"כ חבל לי שזה המצב, אני יודעת שהוא יכול היה להיות שונה אבל זה פשוט לא בשליטתי יותר.. כרגע רק רע לי.

כל הזמן הפלתי על עצמי את הכל. כי זה פשוט הרבה יותר קל להאשים את עצמך מאשר להשלים עם המציאות, המציאות שהאהבה נגמרה.

ואתמול כמו מטומטמת התקשרתי אלייך והתחלתי להאשים אותך שהתקשרת אליי כשבסוף התברר לי שזו לא את.

ואז התקשרתי שוב, בשביל להתנצל.

והתחלתי לצעוק עלייך ולרדת עלייך והכל.

בשביל מה!?

למה עשיתי את זה? זה כ"כ מיותר

להתחיל לרדת עלייך שאת כלום בלעדיי ולהגיד כמה שהיחס שלך היה מגעיל כלפיי ממש לא יחזיר לך את האהבה אליי, לא יחזיר לך את הרצון להיות שלי.

ואני מתחרטת על זה, אני מתחרטת על זה למרות שכ"כ פגעת בי.

פגעת בי ואני יודעת שלא רצית בכלל.

ואין לי מה לכעוס אפילו כי אני יודעת שלא התכוונת.

נפגעתי ואין לי את מי להאשים.

ישר כשזה נגמר רציתי להטיס אותך מהחיים שלי ולשכוח ממך לגמרי

אבל אז הבנתי שאני לא רוצה למחוק 3 וחצי חודשים מהחיים שלי..

3 וחצי חודשים שהיית חלק בהם.

3 וחצי חודשים שהיה לי טוב.

את ה3 וחצי חודשים היחידים שהיו לי איתך.

אז החלטתי עם כל הכאב והקושי להמשיך כרגיל, להתמודד עם המציאות,

להסתכל אחורה ולהגיד שזו הייתה תקופה בחיים שלי והיא נגמרה, ועכשיו מתחילה תקופה חדשה לא פחות טובה..

אני מעדיפה להסתכל על החצי כוס המלאה ולשמוח שהכרתי אדם מדהים כמוך מאשר לבכות כל היום שזה נגמר.

אז **** רציתי להודות לך שהכרתי אותך, ושהענקת לי כ"כ הרבה

ושהיית חלק מהחיים שלי..

למרות הכל, זו הייתה תקופה מדהימה בעיניי וטוב שהיא הייתה.

אני לא יודעת מה את חושבת אבל רציתי לשתף אותך במחשבותיי ורגשותיי..

אהבתי אותך, אני אוהבת אותך ותמיד אוהב.. ואני לא אומרת סתם אני באמת מתכוונת.

צר לי שלא הלך לנו אבל את תמיד מצטיירת לי כאדם מדהים שאני שמחה שהכרתי.

אני מאחלת לך רק טוב.

                                                                                                        שלך,

                                                                                                               דורין

לפני ששלחתי התקשרתי אליה ואמרתי בבכי שאני רק רוצה לשלוח לה משהו והיא לא צריכה להגיב..

אחרי 20 דק' בערך היא שלחה לי סמס

"אני קוראת את מה שכתבת שוב ושוב אני לא מצליחה להפסיק לבכות, אני לא יכולה להתקשר, זה יהיה לי קשה, אבל תצפי לתגובה"

שבוע טוב

דורין