אז כבר הבנתי שאת מעדיפה את כולם חוץ ממני, אבל לקרוא להתנהגות שלי חצופה? אני זאת שלא בסדר? אני פשוט מודל מצוין לבחורה שנראית טוב, שמתחילים איתה הרבה, יש לה כסף וטעם בבגדים אבל אין לה כלום. את הדברים שהיא הכי צריכה היא לא מקבלת, חסר לה את הדבר הכי בסיסי לקיום שנקרא אהבה. התחושה הזאת שממלאת אותך, שגורמת לך להיות מאושר.. אני אף פעם לא הרגשתי שאוהבים אותי מספיק, אני תמיד מרגישה בלתי רצויה. וגם מהדבר שהכי צריך לחבק ולאהוב אותי אני מקבלת סטירת לחי כל פעם מחדש.. המשפחה שלי, ההורים שלי, אלה שיצרו אותי מעדיפים לקנות לי כל הזמן במקום להגיד לי  "אנחנו אוהבים אותך". אני תמיד לא בסדר, לא מוצלחת, כפוית טובה, אגואיסטית ופחות טובה מאחותי, זה מה שאני שומעת. אז כן, אני מקבלת הכל וקונים לי, אני חיה בבית ובמשפחה שעלי פני השטח מאוד טוב לי בהם והרבה היו רוצים משפחה כזאת אבל הרגשות שלי נדרסים, הצרכים הבסיסים ביותר לא מקבלים מענה. מה זה משנה כמה דברים טובים יהיו לי אם בסוף היום כשאני חוזרת למשפחה שלי, היא לא מקבלת אותי כמו שאני? אני צריכה לעשות את כל הדברים הלא טובים כדי למשוך תשומת לב, כדי שישימו לב אליי..

נ-מ-א-ס לי.