אירועים משפחתיים.
כמה שאני... אוהבת אותם.
כל קרובי המשפחה באים ולא משאירים לחי בצבעה האורגינל. (אצבעות, אודם.)
תכלס, קרובי המשפחה הכי קרובים שלי הם הבני דודים מדרגה רביעית. טוב נו, אלה שבישראל. יש לי בני דודים מדרגה שלישית (!!!!) אי שם ברוסטוב.
"וואו, גדלת!"
"קטיה?! זאתי הפיצקלה המתוקה?"
"נהיית אישה!"
"קטיושקה, איזו מיידלע!" (במבטא רוסי כבד [שמשום מה מדברים יידיש.)
ואז מתחילה החגיגה.
מתיישבים.
אוכלים 5 דקות סלטים.
ואז ישר לומר טוסט (נו, לחיים, או מה שזה לא יהיה)
ולמה? כי חייבים לבדוק אם היין מספיק ישן, או שהוודקה מספיק חריפה.
ואז כל בן משפחה מברך. ותמיד צריך לכתוב את זה על פתק. אז זה הופך לחפירה של שעה. ואז מתחילים להשתעמם, ובינתיים כולם שותים.
ואז סבב הטוסטים נגמר, ועוברים לאוכל. (סלט אוליביה [נראה לי שקוראים לזה סלט תפו"א? למרות שיש הרבה יותר מצרכים מגניבים מזה!], בגט מרוח בקויאר, סלט כבד, כבד לבד, לשון פרה [לנישנוש], ברבוניה, וכו'. וכמובן שאני צריכה להסתפק באולביה.)
ואז כולם נהיים שיכורים, במיוחד סבא, שמתחיל עם היציאות המצחיקות.
וכמו בכל משפחה יהודית מרוסיה, יש לפחות 10 אנשים שמנגנים על כינור/פסנתר/מיתרי הקול/גיטרה.
הפעם, הדוד הכנר הואיל בטובו לצרוב את אוזנינו במשך שעה.
וכמובן, כמו בכל משפחה יהודית מרוסיה, השירים המנוגנים הם: 7.40, הבה נגילה, ירושלים של זהב, שלום עליכם וכו'.
וכמובן, שכולם שיכורים, אז הם יפצחו בריקוד התרנגולות! זהו ריקוד האופייני לאשכנזים, בוא הרוקדים לוקחים את ידיהם ושמים מתחת לבית השחי ומקפיצים את הרגליים עד התקרה. וצועקים.
ואז מכניסים את החוגג לתוך המעגל, ופוצחים בהורה סביבו. והחוגג שיכור. ומתנדנד. וקשיש. וסבתא. 70 שנה. נו באמת!
אז הכנר מתעייף, ומכריז על הפסקה.
אוכלים מתוק.(עוגת פולרופסן, נפוליאון, וגלידה דוחה[הוניל המצופה בשוקולד בצורת ופל שבאה בקופסת קלקר.])
וסוףסוף, הגיעה הישועה. האורחים מתפזרים. (חוץ מאלה שבאים מהצפון, וצריכים ללון בבית שלנו. :'( )
ואז...
ניקיון.
מחר.
מחרמחרמחרמחר.
בית ספר.
נגמר החופש.
החופש הראשון שאני לא מאחלת שיגמר כבר בתחילת אוגוסט.
החופש המטורף ביותר בחיי.
ועכשיו תתחיל השנה המטורפת ביותר בחיי.
(עדיין לא סיימתי מתמטיכסה.)
עוד 19 ימים מוסקבה.
עוד עשרה חודשים חופש. (הו, האופטימיות. שירי את משפיעה עליי!)
הנה שיר הפרחות הגדול בהיסטוריה, שמראה עד כמה שפרחות (ונשים בכללי) הרבה יותר פרועות מגברים.
קיץ, קיץ, קיץ, קיץ קיץ, קיץ, קיץ, קיץ- (טוב קלטנו!!!!)
כבר נמאס לי ממעיל ונמאס ממטריה
היום אני מראה את הטוסיק בבריכה - (התחת הפרחי המלא צלוליטיס שלך, ליתר דיוק.)
יש לי ביקיני חוטיני בלילה לובשת מיני
איזה חום אני צריכה חמצן לצבוע לבלונדיני - (ואז תהיי תימניה עם שיער צהוב. גאון!)
כל לילה שיכורה כי כל לילה מסיבה
משתוללת ורוקדת כבר כולי מזיעה - (איכ י'דוחה, לכי תתקלחי או משהו.)
תעשה לי פוווווו אני צריכה אויר - (אבל יש לו ריח רע מהפה!) נו בוא לשירותים ניתן אחד מהיר - (אופה חרמנית את!!!)
שיו איזה כיף, הקיץ בא באבאבאבא
שיו איזה כיף, הקיץ בא באבאבאבא
שיו איזה כיף, הקיץ בא באבאבאבא
אני כלכך שמחה שהקיץ בא - (גמאני!)
כל יום אני בים למה מה קרה
השמש כבר עשתה אותי ארנבת שחומה - (ארנבת? למה להשפיל חיה כה מתוקה? למה להשוות אותה לפרחה ממוצעת?)
אני צריכה לשתות המון אסור להתייבש
תזמין אותי לבירה נו אל תתבייש - (רואים שלא הקשבת בשיעור מדעים- בירה זה מייבש, חתיכת טיפשה!!!)
הרבה דגים בים ואני על החוף
הכרישים הכי גדולים מנסים אותי לטרוף - (נו, למה רק מנסים?) רוצה בנות אז תהיה זמין - (הוא זמין כפרע, תאמיני לי)
מותק איתי אתה לא צריך יותר את יד ימין
שיו איזה כיף, הקיץ בא באבאבאבא
שיו איזה כיף, הקיץ בא באבאבאבא
שיו איזה כיף, הקיץ בא באבאבאבא
אני כלכך שמחה שהקיץ בא
חם לי! חם לי חם לי! חם לי! - (בשיר, זה מלווה באורגזמה. אז חם לך! למה את גומרת מזה?!)
שיו איזה כיף, הקיץ בא באבאבאבא
שיו איזה כיף, הקיץ בא באבאבאבא
שיו איזה כיף, הקיץ בא באבאבאבא
אני כלכך שמחה שהקיץ בא - (הבנו שאת שמחה, פוסטמה!)
עכשיו אני נכנסת למאורת ספטמבר שלי, נפגש בחופש הבא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
