כינוי:
בת: 29 MSN:
תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
ינואר 2009
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 1/2009
עדכון אחרי שנים .
דמעה ועוד דמעה זלגה מענייך הקטנות מבטך כה חסר תקווה, אני מביט בך ונעצרת הנשימה. אני יכול לשמוע את מה שקשה לך לומר, אני יכול להבין את מה שאף אחד אינו מבין. אני יכול לחבק,לעודד,להבין ולשמוע אך לשנות את מה שהלב מרגיש, אני אינני יכול. אני יכול להיות כאן איתך, אבל מי שחסר לך בלב אני אינני יכול להחזיר. אני יכול לחבק אותך כשאת עצובה, אך מי שהחיבוק שלו חסר לך אני אינני יכול להחליף. אני יכול לנגב את דמעתך ולבכות יחד איתך, אך אינני יכול לגרום לך להפסיק לבכות לעד. אני יכול לעלות לך חיוך על הפנים, אך אינני יכול למחוק את העצב לצמיתות. אני יכול לעשות הרבה דברים למענך, וכמו שאני מאמין, לא כל אדם יעשה את אותם הדברים בישבילך,כמוני. אני תמיד אדאג להרים אותך כשתיפלי, ולהיות יד ימינך לסודותייך, או אוזן קשבת לצרותייך. אני יכול להעלם שתירצי להיות לבד, וגם לשתוק כשתירצי קצת שקט. אני יכול רק בישבילך לעשות המון דברים, אם רק תבקשי או תירצי. אני תמיד אנסה לבנות את מה שנהרס, בצורה הכי עדינה ואוהבת שיש. אני רק רוצה דבר אחד מימך, שתילמדי להעריך אותי ואת מעשיי, אני יכול להיות כל אחד שרק תירצי,אם רק תיתני לי.
קרדיט לליהי אשר .
Normal
0
false
false
false
MicrosoftInternetExplorer4
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}
אז ככה,
נמאס לי, נמאס לי לרדוף אחרייך, נמאס לי להתחנן שתתקשרי, נמאס לי
לכתוב לך ולחשוב עלייך, נמאס לי לבכות בגללך .כשאת מדברת איתי ברצינות שניה, את לא
יכולה לזוז רגע הצידה0?! בשיא הרצינות, זה קשה לך ? אני לא מבינה למה את לא יכולה
להקשיב לי שניה, להשאיר אותן שניה בצד, להעדיף לדבר איתי לרגע, לראות למה אני
בוכה, למה קשה לי .כל הזמן אני מדברת על כמה שאני אוהבת אותך, זוכרת לך את הדברים
הטובים, ורק אותם, לפעמים, כשיוצא להיזכר בדברים הרעים שעשית, בשברים שפגעת,
ששברת, שגרמת לי לבכות ! למה אני נדפקת בגללך ?! למה אני בוכה בגללך ? יש לך הסבר
לזה ?! עזבי את זה שאני רגישה, איך את מצליחה לפגוע בי ככה ? כמו שאף אחד לא יכול!
למה ?, איך זה שאני יכולה לריב איתך, אבל עם החברות שלי להתנהג כאילו הכל בסדר,
לשבח ולפרגן לך לידם . למה אני חייבת להראות כאילו הכל תמיד בסדר בינינו ? למה אני
לא יכולה להגיד להם שאני כועסת עלייך ? שאני פגועה ממך ? למה ?! למה קשה לי לאהוב
אותך ? אני באמת לא יכולה יותר, זה באמת חייב להשתנות .אני לא רוצה את זה ככה! אני
לא רוצה לבכות ככה, בגללך . אני לא רוצה לריב איתך או להיפגע ממך . נמאס לי מזה .
זה בחיים לא קרה לי, זה חדש לי, ואני שונאת את זה. אם יש לך דרך לשנות את זה,
דברי, ומהר. כי אני ? לסבול את זה כבר לא יכולה .
| |
|