הבלוג של קושקוש

ביום רביעי בלילה חזרתי מגרמניה!!!

והיה כל כך מדהים.. בחיים לא תיארתי לעצמי שזה היה ככה, שאני אכיר כל כך הרבה אנשים

מיוחדים ושאני אזכה לשמור איתם על קשר גם אחרי..

אבל נתחיל מההתחלה:

ביום שלישי לפנות בוקר, התכנסנו כל המשלחת בחמש בבוקר בשער בית הספר,

כולם מרוטים, עייפים, ועם סווטשרים אדומים של המשלחת.

בחמש בבוקר עלינו על האוטובוס ונסענו לשדה התעופה,

וכולם נורא נורא התחרפנו באוטובוס(נו טוב, לפחות אני)

וכשהגענו לדיוטי פרי, הייתה רק שלושת רבע שעה לפני הטיסה!

אז אני נועה וסיגי ניסינו לפשוט על כל חנות אפשרית, אבל אל היה זמן...

אכן טרגי.

המראנו עם המטוס בשתיים וחצי בערך,

ואני ישבתי ליד רמון והצקתי לו כל הטיסה!

מוהא מוהא..

כשהקברניט אמר שנחתנו בשש דקות לאחת בגרמניה,

אני עדיין לא האמנתי.. זה באמת קורה שאני טסה לגרמניה?

מליד"ה?

נסענו ישר משדה התעופה לבית הספר(באוטובוס היו שירותים! ופלזמות!)

וקיבלו את פנינו כל הילדים עם המשפחות שלהם.

אני רק עוצרת כאן כדי להסביר, שלא הארחנו בבית מלון או משהו,

אלא כל ילד שהיה חלק מהפרויקט אירח שנים או שלושה ילדים מליד"ה.

אז כל המשפחות המארחות באו לבית הספר כדי לפגוש אותנו,

ואנחנו ממש התרגשנו לראות אותם..

אחר כך כל הילדים התפזרו לבתים שלהם,

עד למוחרת בבוקר.

הבית שאני התארחתי בו היה פשוט אדיר!

זו הייתה וילה שלוש קומות, והיה לי ולדיאן(שהתארחה איתי) חדר משלנו,

עם שולחן כדורגל וארוניות קטנות לשים את החפצים.

הגינה שלהם הייתה אפילו יותר ענקית, והייתה בה טרמפולינה גדולה מאוד שלפחות עשרה אנשיםיכלו לקפוץ עליה באותו זמן!

היה להם כלב חמוד שקראו לו קווינסי, ושני חתולים, גרפילד וטינה.

האנשים במשפחה עצמה היו ממש נפלאים... המארחת שלי הייתה ססקיה,

ילדה בכיתה ח', והיה לה אח קטן בכיתה ה' ושמו קאי.

האמא והאבא במשפחה תמיד דאגו שיהיה לנו נוח, שנהנה,

שנרגיש בבית.. הם אפילו הכינו לנו קוסקוס עם עוף!

כל יום בגרמניה עד ליום של ההופעה, היו לנו חזרות. בבוקר נפגשנו כולנו בבית הספר,

היו לנו חזרות עד 12, ב12 אכלנו ארוחת צהריים בקפיטריה(האוכל כל כך הרבה יותר טעים מאדון שוקו),

ואז היו לנו או פעילויות, או עוד חזרות בתאטרון, או טיולים וסיורים.

במשך כל הימים האלה עד להופעה, יצא לי להכיר המון אנשים מדהימים,

שניגנו בתזמורת שם או ששרו במקהלה,

או שהיו חלק מתאטרון.

ביום ראשון הייתה ההופעה הגדולה, ובאו לראותאותנו כל מיני אנשים חשובים מהעיירה שגרנו בה,

סאסבך, ואפילו גלעד אמיר(המנהל שלנו) בא לראות.

ההופעה הלכה טוב לדעתי, ואחר כך היה ברביקיו.

כל הילדים שחקו כדורגל, וזה היה נורא נורא מצחיק, כי אף אחד לא ידע באיזה קבוצה הו היה וכולם סתם בעטו בכדור ללא כיוון,

וקיללו בגרמנית ובעברית P=

בימים שני ושלישי אחר כך, יצאנו לטיולים בהיידלברג אם אני אל טועה,

וגם לצרפת! בגלל שהיינו מאוד קורבים לגבול.

בגרמניה פגשתי גרמני ממש ממש חמוד,

ואנחנו מתכתבים קצת באי מיילים,

אבל זה מדכא לא לראות אותו..

יכול להיות ששנה הבאה הוא יבוא לישראל, כביקור גומלין(חלק מהפרויקט),

ואני ממש מקווה שכן.

גרמניה היה פשוט חוויה של פעם בחיים,

ואני כבר מחכה שהם יבואו לבקר אותנו!