הרבה זמן שלא הייתי כאן.. פעם בכמה שנים הייתי נכנסת לכאן. נזכרת ואולי לפעמיים רושמת קצת..
מאז אפריל האחרון חבר ילדות שלי שמוזכר כן בעשרות פוסטים נהרג בתאונת אופנוע זה המקום היחידי שמהווה לי זיכרון ממך רובי.
מאז אני ממשיכה נכנסת פעם ביום לפייסבוק לראות אם סתם עבדת עליי.
מנסה להיות חזקה ולהתמודד מנסה להעסיק את עצמי בעבודה ולימודים .
ועכשיו שאני בסוף הלימודים ויש יותר זמן פנוי עולות המחשבות.
מוקפת בעבודה זמנית שמבאסת אותי שלא טוב לי בה.
והחברים?..
רק רוצה לשפוך ושיהיה לי אוזן קשבת..
כי כמה אני יכולה להגיד לבן זוג שלי שלא טוב לי?
מרגיש לי לבד יותר מתמיד..
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
