החלטתי להחיות את הבלוג.
אחרי הפוסט האחרון שפרקתי את הכאב מעומקי נשמתי
הרגשתי הקלה.. שהרעל והכאב מתפזרים לעולם בחתיכות קטנות לאט לאט משחררת עוד חלק ועוד חלק ומשלימה עם זה , משחררת את החלקים ליקום. ואפילו לא אכפת לי אם מישהו יקרה או לא.
החלטתי ששינוי הוא מחייב, ולכן חזרתי לשחות קצת , חזרתי לחייך , החלטתי קצת החלטות כמו לטוס להנות.
שאחזור אתחיל כבר עבודה של גדולים.
הרי למה קרעתי את התחת בלימודים?
עשיתי קורס Bi אחד הדברים היותר טובים שהחלטתי לעשות סיימתי בממוצע 87.5
מזכיר לי קצת את ימי התיכון חחח הייתי רושמת כאן את כל הציונים בצד..
ותוך כדי שאני כותבת.. העיינים נעשות כבדות ומתות להיסגר..
בכל אופן כבר הזקנתי.. זה לא כמו שהייתי אז.. צעירה ונוראית (;
הייתי פה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
