ראש השנה, החג אולי הכי חשוב מבחינתי בשנה ואני בניו יורק... אווירת חג כמובן שלא יכולה להיות וגם לא ההתרגשות הזאת שיש לפני חג. אני גר בניו יורק כבר שנתיים, בשנה הראשונה בראש השנה טסתי למיאמי ואת השנה השניה דווקא העברתי בחיק המשפחה בארץ, והנה מתחילה לה השנה השלישית ונקווה שהאחרונה שאני בניו יורק. תמיד לפני ראש השנה יש את כל ההכנות האלה של קניות, מתנות, אוכל.. פה אין כלום מזה...אז נכון הייתה ארוחת ערב חג, ואפילו בירכנו את כל הברכות לראשונה, מין סוג של ליל סדר של ראש השנה חח והיה די נחמד. אבל אין על המשפחה.. מה יש לנו פה? את מ` שהיא חברה טובה של ההורים שלי שגרה פה כבר 7 שנים והוריה הגיעו לפה מהארץ. זוג צעיר נורא נחמד שלמעשה מבדר אותי חח, עוד זוג אחד שקשור לעבודה של אבא שלי, עוד רווקה שהיא חברה של מ`, ואחד מעובדיה הבכירים של הקונסוליה של ישראל בניו יורק ואישתו.. זה לא משפחה, זה ממש לא אותו דבר... רק האוכל נשאר בנזונה..
הקטע הוא שבעיקרון זה לא כזה נורא כי זהו שנה הבאה אני בארץ. אבל כל החברים שלי בצבא וזה גורם לי לרצות להתגייס כבר, ואני בכלל מתגעגע לארץ ונמאס לי מניו יורק.. אז זה לא רק החג שמפריע לי זה בכלל הצורך לחזור לארץ...
היום היה ערב חג וכל היום רק הייתי עם חברים וחדר כושר ואז פשוט ארוחת ערב גדולה עם 13 איש,אין שום דבר מיוחד בארוחת ערב גדולה שגורם לה להרגיש כמו חג בטח לא כשזה בניו יורק ועם אנשים חצי זרים. והאמת היא שמצבי פה הוא די טוב, יש מלא ישראלים שאין להם עם מי לעשות, וזה בכלל עצוב..
אפילו תפוח בדבש שכחנו לטבול... כמה אירוני... אנחנו גרים בתפוח הגדול!! אז כולם עכשיו עוד שם מדברים על פוליטיקה בישראל כי זה נושא השיחה הכי חם שיש, ותמיד היה, מריצים בדיחות על משה קצב וחיים רמון, וכמה אולמרט, פרץ וחלוץ מטומטמים, ואיך שציפני לבני דיברה יפה באו"ם בועידה שהייתה השבוע, וכמה מסכנות משפחות החיילים החטופים... היום בחדשות בערוץ 22 ראו את קרנית גולדווסר שחזרה מניו יורק היום והיא אמרה שזה השנה הראשונה מזה 9 שנים שאהוד, בעלה, לא אמר לה שנה טובה, זה ממש קורע את הלב.. דרך אגב אני פגשתי אותה בניו יורק לפני שבוע ואני מעריץ אותה על האופטימיות שלה..
נו אז כמה שמח יכול להיות החג הזה? כל המשפחות השכולות הטריות, משפחות החטופים הטריים, העוני, הקשיים, המצב... כמה טובה יכולה להיות השנה? למה זה הכל רק מילים שאומרים ואפחד לא מנסה לעשות כלום בשביל לשנות את זה?? ובכל זאת בערב ראש השנה כל ישראלי שחי בגולה היה רוצה להיות בארץ.. וזה לא רק ראש השנה, לכל אחד יש את החגים שלו שהוא מרגיש צורך להיות בארץ, אם זה יום העצמאות, יום השואה, יום כיפור, פסח וכו`
אחרי הכל כן יש קשר עצום בין הישראלים בעולם לישראל, וזה קשר שאין בין אף מדינה אחרת לאזרחים שלה!!! פשוט אין! ורק שעוזבים את הארץ מבינים כמה כן (!!) אפשר להעריך אותה ותאמינו לי שאפשר...
השעה פה 00.20 ובדיוק סיימנו קינוח.. חח היה נחמד, עוד ארוחת ערב גדולה מגניבה כזו..
והנה עוד שבוע בא יום כיפור, ואוטובוסים כרגיל, אנשים כרגיל, אוכל רץ, חשמל, מה לא? כי ככה זה בגולה ואין מה לעשות... אז אולי באמת ישראלים צריכים לחיות בארץ... זה כנראה הפתרון הכי טוב! ואולי אם בארץ אנשים יפסיקו לאכול אנשים שקצת שונים מהם אז גם יהיה יותר קל לחיות ביחד בארץ...
שיהיה לכולם חג שמח ושנה מתוקה כדבש מי יתן וישראל תצמח ותפרח השנה לשיאים חדשים (טובים כמובן)..
בהמון אהבה מהתפוח הגדול...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
