שטיפשים, זה מה שקורה

בואו נגיד שבלונים + best friend + מקס ברנר זה אחלה שילוב – בעיקר באותו היום ;)

יומולדת זה אחד החוויות הכי כייפיות שיש, חוץ מהקטע שכל הכיתה שרה לך "היום יום הולדת" בשיעור אנגלית, כי פשוט לא ידעתי מה לעשות. כולם שרו וכל הצומי היה עלי ו.. מה עושים? אוקי. עכשיו הם שרים אלי, כולם מסתכלים עלי, מה אני צריכה לעשות? אז חייכתי כמו מטומטמת ועברתי את זה בשלום.

איכס "אתם יכולים בבקשה להפסיק לשיר ולחזור לדבר ביניכם לבין עצמכם?" רציתי להגיד להם, אבל. לא יודעת. הרגשתי מטומטמת מידי מכדי לדבר, אז פשוט סבלתי כמו ילדה טובה ונחשו מה:O זה נגמר.

בסוף. אבל זה נגמר :)

ואם אתם לא מאמינים, הוכחה:

וגם אם זה לא משכנע אתכם:

חהה עכשיו אתם חייבים להאמין. נדפקתם.

חוץ מהיום ההוא שהיה לי בו  יום הולדת, הייתי חייבת לעשות עוד משהו, עם החברים.

אז סילקתי את ההורים מהבית, מיום שישי בערב, עד 10 בבוקר ביום שבת.

הזמנתי כמה קוקסינלים שעשו לי שמח [החברים שלי] והיה נחמד.

היה משעמם. אבל היה מצחיק. "אם תבוא בחורה, מה פתאום, מה קרה?! כי תקשובניקים הם גייז"XD

כן זהו שיר. בערך. שיר עם לחן, לחן של חובבנית, לחן שאני בקושי זוכרת. אבל לחן.

*חיוך גדול*

ראינו סרט, וכמובן היינו על המחשב [כמו תקשובניקים למופת] ואני חייבת לציין שהזריחה מדהימה ;)

זאת הייתה הזריחה הכי יפה שראיתי בחיים.. ואז מתנוOO"

ז"א הם הלכו בערך בשש כי סילקתי אותם. הייתי צריכה להיות באיזה שהוא מקום באחת בצהרים. אז ישנתי בקושי 5 שעות, לא נורא. שרדנו. בני דודים שלי חשבו שאני מסוממת אבל גם את זה החלקתי(:

[ד"א, היום יש לליני יומולדת.. מזל"ט יפה שליD: ]

אני חושבת שמצאתי את היעוד שלי.

ז"א, תמיד הייתי בטוחה שאני אהיה אשת עסקים או משהו שמרוויח הרבה כסף, כדי שלילדים שלי יהיו חיים נוחים, אפילו יותר משלי. ואני לא עשירה.

אבל, לאחרונה חשבתי, זה יהיה כלכך נורא אם אני אשנה את התכניות?

אמנם תכניות מכיתה ו' אבל תכניות עדיין אפשר לשנות.

זה יהיה ממש ישנה אם אני אעשה משהו שאני אוהבת?

אני מדברת על כתיבה, אני אוהבת לכתוב, אולי יותר מכל דבר אחר.

כתיבה זה לא דבר מבטיח, לא כל אלו שאהבו לכתוב הצליחו. יש כאלו שאמרו לי שהם אוהבים את הכתיבה שלי.

נכון שאשת עסקים זה מקצוע מבטיח שמביא הכנסות יפות, וכתיבה אולי לא. אבל כתיבה מעניין אותי, ועסקים הרבה פחות.

יש אנשים שאומרים שהם רוצים לעשות "מעשה נועז" או שיט בסגנון, הם חושבים שהם היחידים ומיוחדים, הם לא. יש מיליון כמוהם. ואני מודה שלפעמים אני גם רוצה להתרחק מהשגרה, אז זהו. שאני לא תמיד בשגרה. עם הכתיבה שלי אני עושה מיליון מעשים נועזים, מעשים שבחיים לא הייתי חושבת אפילו לעשות במציאות. אבל אני עושה אותם, אני כותבת אותם. זה כמעט אותו דבר.

אני כותבת על הכל, אם אתם מכירים אותי, תהיו בטוחים שכתבתי עליכם. אני כותבת על כל דבר שקורה לי, מעניין או לא. וזה מה שאני רוצה לעשות בשאר החיים שלי. לא להיות אשת עסקים. אני רוצה לכתוב.