עוד מעט החופש הגדול נגמר. ז"ל. וזה כואב.
כולם מתכנסים ב1 לספטמבר במקום השנוא עלינו בעולם. בית הספר [תם תם תם..]
מי שבראשונים מסתכן בקבלת קמח וביצים ביום האבל הזה.
עצוב עד כדי בכי.

גם לפוסט הזה אין שום מטרה, פשוט נמאס לי מהפוסט המתבכיין הקודם.
השלמתי עם המצב, אין כבר כיתת תקשוב, ואני לא אהיה עם נופר באותה הכיתה-.- למרות שהיא הבטיחה שנתמזמז בהפסקות ;)
3 יחידות מתמטיקה ו5 יחידות אנגלית.
3 יחידות כי ההורים שלי הרשו לי וכי אין סיכוי שהייתי לומדת את כל החומר עד למבחן. פשוט אין.
וה5 יחידות, כי. ככה. חייבים לא?
אל תכעסו, 3 יחידות זה לא כזה קצת. כאילו זה כן, אבל זה לא שאני אהיה מוסכניקית או משהו. וגם אם כן, נפתח עסק קבוצתי מוסחומוסיהXP
למרות שלא אשכח את המשפט הכואב מאוד שאמר ילד אנונימי שמתחיל ב-ר' "את לא כוסית וגם לא עושה 5 יחידות?" אווץ'. עד עכשיו כואב לי.

בקיצור, או שיהיה אחלה, או שיהיה חרא, סביר להניח שיהיה חרא. אני לא יודעת למה. אני לא אופטימית בזמן האחרון.
אמרתי שאין לפוסט הזה שום פואנטה...
טוב נמאס לי. ביי.