כאילו...לא באמת.
אבל יש תקופות מסויימות בחיים שאני מרגישה שהאנושות מחליטה להתעלם ממני.
או לשנוא אותי.
...טוב,אולי לא לשנוא. אבל בהחלט לקחת ממני פסק זמן.
אני מרגישה שתקופה כזאת מתקרבת. שלאנשים מתחיל להימאס לשמוע אותי מדברת אז משאירים אותי לבד לכמה זמן.
רוב הזמן זה עצוב לי.
אבל הפעם? הפעם אני חושבת שהתקופה הזאת תהיה בסדר יחסית.
גם ככה נמאס לי מרוב האנשים שמסביבי וכאילו...אני מתכוונת לעבוד את הצורה בשביל הטיסה.
עד כמה יהיה לי אכפת שלאף אחד לא אכפת ממני?



אהבה מושלמת שלי 3>

שיגיע הדיסק כבר. אני צריכה אותו לדם.