אני
מתגעגעת לקהילת הקייפופ הישנה.
אני מתגעגעת למפגשים קטנים וחסרי חשיבות שנועדו בסה"כ להיפגש עם אנשים מאותו
התחביב שלך.
אני מתגעגעת ללשבת עם מחשבים עם אנשים ופשוט לצפות בקליפים ולצחוק.
שללמוד ריקוד היה רק בשביל הכיף ולא בקטע של קאסטים (למרות שאני ברובם,אבל לא
קשור).
אני מתגעגעת לקטע הזה שאם לא היית מגיעה למשהו היו מתקשרים לשאול איפה את,לאנשים
היה אכפת-כי הם היו המשפחה שלך.
כי למרות שפעם היו הרבה ריבים מטומטמים ודרמה-אהבתי את הקהילה הזאת.
אהבתי שלא היינו אוטקואים,שלא היה את הקטע של "וותיקים"
ו"חדשים" לא היו "זקני קהילה" כי מה כבר עשינו בשביל התואר
הזה?
אני מתגעגעת למפגשי בית של פאנדומים,במיוחד לזה של סופר ג'וניור כי הוא התחיל את
הכל.
אני מתגעגעת לישראלף הישנות,למרות שלא ממש הייתי חלק מהפאנדום שלהן תמיד היה אפשר
למצוא אצלהן מקום.
אני מתגעגעת שהכל יותר פשוט,כי עכשיו שאנחנו קהילה ענקית הכל הפך לגרנדיוזי עד
גועל.
אני מתגעגעת לאנשים שהיו פעם חלק מהחיים שלי,אבל כמו שאר הדברים בקהילה-גם הם
השתנו.
ועכשיו רוצים שבפורים יש תיכנון למשהו ענקי במקום מפגש, וכמעט כל
חודשיים יש מסיבה. ואני אמורה להיות שמחה כי בשלוש שנים האחרונות הקייפופ הפך
למשהו מדהים. הקהילה שלנו קיבלה עוד גוונים ואפשר לעשות דברים מגניבים.
אבל מצד שני שנכנסתי לשם זה היה בגלל האווירה. כי אם הייתי רוצה כנסים ומסיבות
הייתי נשארת אוטקואית.
ועכשיו גם את זה אין.
ואת קולטת את כל זה כשאת לא מגיעה לאיזה משהו ואת יודעת שאת צריכה להיות מבואסת כי
כל החברים שלך כבר שם, אבל את לא. כי את יודעת שאם היית שם היית מרגישה חרא באותה
מידה.
למה דברים טובים תמיד חייבים לההרס?
לפעמים פשוט בא לי לצאת מהכל ולהיעלם אבל אני יודעת שזאת לא דרך, אז אני לא עושה
את זה-למרות שממש בא לי.
אני לא רוצה לצאת מהקהילה הזאת,אני לא רוצה להעלם לאנשים אני פשוט רוצה.....שזה
יחזור להיות המקום הנחמד הזה שהיה לי פעם.
והכי עצוב-שאני יודעת שאם אני יוצאת מהקטע הזה אין לי יותר כלום בחיים. אין,ככה זה
שאתה משקיע שלוש שנים מהחיים שלך לגבי משהו. אתה מפסיד המון. גם אם אתה לא
"באירגון".
לפני כמה חודשים כתבתי פוסט על האהבה שלי לכל האנשים שם, ואז אתה מבין שאתה לא
מרגיש ככה. והדבר היחיד שהקהילה הזאת גרמה לך בזמן האחרון זה להרגיש ממורמר. כי
כבר אין לך מקום. ואולי אף פעם לא היה לי....
אולי זה סתם קטע של נוסטלגיה,אולי אני סתם מגזימה אבל באמת שדי נמאס לי ממה שהכל
הפך להיות.
ואני באמת מתגעגעת.