בשבוע שעבר הוזמנתי למסיבת יום הולדת בבית של חבר עשיר. אחרי שהודעתי לו שיש לי דברים חשוב יותר לעשות, ואחרי שהקרבתי חמישים שקלים חדשים למען המסיבה, התלוננתי על שמכריחים אותי לצאת מהבית בתישע בערב (ומה לעזאזל השעות האלה).
התלבשתי והתהדרתי וכמובן התייצבתי בזמן הנתון בתחנה מרכזית נתניה.
משם עלינו למוניות ונסענו למסיבה.
אני באמת לא אתחיל לעשות פה סקירה של מה היה, מה עשינו, כמה שתינו, מה הקאתי ואיפה. אספר לכם רק שאני, יאיר וגרישה הלכנו לנוח קצת באחד החדרים.
ומכיוון שאנשים החליטו להיות מטרידים, החלטנו להבריח אותם בקולות זימה.
גרישה צעק בקולי קולות, יאיר עשה קולות רקע גם בשבילי, ואני צחקתי.
מה יצא מזה?
לפניכם ציטוטים של נוכחי המסיבה.
תשפטו את תגובותיהם בהתאם.
''היתה גם שלישיה.
קטה, גרישה ויאיר.
חהחה.
חהחה.''
''הזוג הרועש ביותר: נו, הם לא היו ממש זוג... הם היו יותר בכיוון של שלישיה. גרישה, יאיר וקטה. שיהיו בריאים.''
(Oueen Nothing)
***
פרס ל"זוג" הכי רועש בלילה הולך ל...:
לשלישיה... (אני לא אנקוט בשמות, למרות שקסי כן.)
איכס!
(Shpitznaz-it)
***
ועכשיו השאלה שנשאלת, היא, אם אנשים היו באמת עושים אורגיה האם הם אכן היו צורחים בקולי קולות ולא דואגים לנעול את הדלת?
אח... כמה שאנשים לא מבינים את ההומור של יאיר וגרישה.
ובעיקר חושבים מה שנוח להם לחשוב.
אבל נו מילא, העיקר היה מצחיק.
ובעיקר לא נשכח מבחינתינו, ומבחינת כל אלה שלא ישכחו את ה''שלישייה''.
דבר מטריד נוסף אגב, שאנשים באמת זוכרים איך קוראים לי, ומי אני.
ואני, טוב אני גרועה בשמות. אז אין לי מושג מי זה מי.
ועד שיהיו תמונות, הנה תמונה אחת שלי, ''בשמלה אדומה ובלי צמות'' הא.
שלכם.
האישה.
נ.ב: שלא יהיה אי הבנות. היה הכי כיף בעולםםםםם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
האישה
