לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אישה טיפשה מטבח מיטה


רוסייה עם עצבים של אסיר מרוקאי, כותבת בלוג תוך כדי ניגוב המקלדת מהמרמור שנשפך לה מהאוזניים, מקווה שזה לא מזיק לטכנולוגיה, רק לאנשים. ממורמרת על החיים, על המזג אוויר, על האנשים ועל הכלב של השכנים. מרמור זה מהות החיים. לא?

Avatarכינוי:  האישה

בת: 35





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2011    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

פוסט תמונות


ערב טוב לכם יקריי.

לכתוב הרבה כרגע בלתי אפשרי, אני צריכה לשבת עם עצמי ולסדר קצת את חוט המחשבה, יותר מידי מתרוצץ לי בראש.

אולי לנסח את הכל בראשי פרקים ולנסח את הכל בפוסטים נפרדים, כדי לתת מושג כללי על התקופה ההזויה שמתרוצצת לה כאן לאחרונה. מה שכן, אשתף אתכם בפוסט תמונות גדול ויפיפה מהסוף שבוע האחרון שהיה.

בעיקר תמונות של אריאל המושלגת ביום חמישי, וקצת מעבודת תקשורת בסוף שבוע מפרך במיוחד.

 

אז תהנו.

ותספרו לי קצת מה קורה איתכם בתקופה זו. ואיך עברו הימים החורפיים שהיו בשבוע האחרון, ימים שברחו והשאירו עוד ימי ''כמעט קיץ'' באווירה.

 

***

 

 

 

 

מישהו מחפש זפיבון קר לוודקה? ;]

 

 

 

 

גם הורדים הכי יפים קפאו בחורף סגרירי שכזה

 

 

''לטיול יצאנו...''

 

 

 

 

הנשבה?

 

 

 

''וראינו שהגן שלנו סגור''

 

 

 

 

עקוב אחרי צעדי

 

 

כמו צמר גפן מפוזר

 

 

 

 

ספסל בעל ערך אישי

 

 

 

 

עלי הפומלה דומעים.

 

 

השלד של פיתה

 

 

בוהוו, קלטות!!

 

עד כאן להיום.

ולסיום:

 

''נועם ומולי זה שמות של אווזים''

 

האישה ;]

 

 

נכתב על ידי האישה , 6/2/2008 19:43   בקטגוריות חורף, תקשורת, תמונות  
29 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של sem skater ב-20/2/2008 07:27
 



לכל אלה שהתגעגעו


האפרוריות הזאת בחוץ משרה מצב רוח רומנטי נורא, ואינני מתכוונת בהכרח לרומנטיות במובן של אהבה, מין וזוגיות. רומנטיות של שלווה וקבלה.

אני מאוד מקווה שקוראי היקרים יודעים לנצל את ימי השבת הקסומים הללו, והם יושבים בבית עם כוס תה חם ותוכנית טלוויזיה משעשעת, או אף סוחטת דמעות. לפי הטעם כמובן.

אפשר להתכרבל גם עם ספר טוב, כל סוג של ספר, כל עוד זה לא ספר מתמטיקה, הכל הולך.

 

ויש כמובן את כל לחוצי הבגרות, ואני בניהם, שברגעים אלה יושבים ופותרים אלפי תרגילים. איכס, מתמטיקה זה מקצוע ארור.

במיוחד כשאין לך את היכולות לכך, וכמו טיפשה אני צריכה לגשת בפעם השלישית לשאלון 05, והאמת? מנקר בי ספק שאכן זו תהיה הפעם  עם ציון שירצה אותי ויגרום לי לחגוג עד אור הבוקר.

טוב, הגזמתי, עד אור הבוגר לא נחגוג בגלל מתמטיקה, אבל בהחלט יהיו כמה אקסטרה חיוכים.

 

ואו, תראו אותי, חודש שלם כמעט שלא כתבתי, והנה כבר התחלתי להתלונן לכם כמה מתמטיקה זה חרא, במקום לספר לכם מה עובר עלי, כי בסופו של דבר, לא כל החיים מתמטיקה וטוב שכך.

אז נכון שאני נורא לחוצה ומרגישה כמו במרוץ נגד הזמן, מרוץ שאני כמובן מפסידה בו, ואני בן אדם ששונא להפסיד דרך אגב.

אבל כשעוצרים לרגע בתוך המרוץ, ומביטים על מה שעבר, על מה שעוד מצפה, אני יכולה בהחלט לומר שטוב לי.

אחרי הכל, לכל מטבע יש שני צדדים.

אז מצד אחד יש את המורות שמעבירות כל חשק להוציא תעודת בגרות ראויה (כי הרי הן במילא ייקחו את הקרדיט ללימוד ה''מרתק'' שלהן), אבל מצד שני יש את החברים שצוחקים ומשעשעים בהפסקות, וגורמים להיכנס לכיתה בחיוך.

ונכון שמצד אחד יש את הנסיעות, ולפעמים כמה ימים רצופים מחוץ לבית, אבל הי, זאת יופי של הכנה לצבא.  מה שווה כל הכושר קרבי הזה, מול ההכנה המנטאלית שאני עוברת.

וכבר ממש אין מה לדבר על כל האנשים המיוחדים שפגשתי, ואני ממשיכה לפגוש ולהכיר במסגרת הלימודים, הנסיעות, ובכלל במסגרת כל מה שקורה לאחרונה.

זה נהדר להכיר אנשים, זה תורם ומפתח את הדמות האנושית שאנחנו מייצגים בפני החברה.

 

חוץ מזה, הכל בהחלט זורם על מי מנוחות, שום דבר מיוחד לא קורה, ואולי כי אני לא מאפשרת לשום דבר לקרות ורק מחכה שהתקופה הזאת תיגמר כדי שאפשר יהיה להמשיך להתפתח בתחומים שהם מעבר ללימודים.

 

קצת חבל לי שלאחרונה לא היה לי את הזמן לשבת ולעדכן את הבלוג כמו שצריך, המון מחשבות מתרוצצות לי בראש, מילים קצרות וארוכות שמתחברות לשורות המרכיבות אלפי פוסטים.  

פוסטים שנשארים אצלי בראש, רק כי אין את הזמן לשבת ולהתחיל לנסח את הכל במחשב.

והאמת, עלי להתוודות שגם למורה שלי לחיבור יש צעד גדול בדיכוי הכתיבה שלי, אני שונאת לכתוב בצורה פלצנית כדי שיגידו לי שאני כותבת טוב.

וכשאני כותבת מהלב, מהראש ועם הרבה סרקאזם טבעי, זה מקבל ציונים של שישים ושום הערכה.

 

לעזאזל עם זה.

 

האישה.

שנשארת סלב גם כשהיא לא מעדכנת.

נכתב על ידי האישה , 26/1/2008 16:40   בקטגוריות חורף, בית ספר  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של האישה ב-6/2/2008 19:42
 



תרבות ואוכל


השבוע שחלף היה חורפי, סגרירי, וכל מילה תיאורית וקרה במיוחד תתקבל בברכה ותוכל לתאר את השבוע הזה.

האישה, עבדכם הנאמנה, החליטה שמשעמם לה קצת בחיים, ועל מנת למהול את השעמום בקצת אקשן, היא תעשה משהו שכל העולם מפחד ממנו.

כלומר, היא תכנס למטבח ותתחיל להכין ארוחה.

ניסיונות הבישול שלי תמיד עלו בתוהו, קרם לעוגה התפוצץ ונדבק לקיר ולארונות, חביתה הקפיצה שמן ושרפה חצי מטבח, ומשם היד עוד נטויה לאסונות.

אך החלטתי להיות אמיצה במיוחד, ואם יורד גשם בחוץ, עד כמה כבר הבית יכול להישרף.

 

 

 

 

 

אז ישבתי וחשבתי לעצמי מה להכין לאכול, וחשקה נפשי באוכל קל וערב לחך.

אז החלטתי להכין טבעות בצל, כי זה נראה פשוט מאוד.

ולא, לא קניתי טבעות בצל מוכנות והכנתי אותן על המחבט, אני לקחת את הסיכון הגדול ובאמת הכנתי בלילה ואף חתכתי את הבצל בכוחות עצמי.

כמה דמעות זלגו שם, כמה.

 

אז איך מכינים טבעות בצל?

 

מצרכים:

1 כוס קמח

2 כפיות מלח

1.5 כפיות אבקת אפייה

ביצה אחת מופרדת (אני שמתי 2, כי הן היו קטנות)

שני שליש כוס חלב

כף שמן.

 

קולפים את הבצל ומשרים במי קרח למשך 30 דק'

מסננים ופורסים את הפרוסות על מצע של נייר סופג או מגבת.

העיקר שהבצל יהיה יבש.

 

 

 

 

בלילה

מנפים לקערה: קמח, מלח ואבקת אפייה

בכלי נפרד: חלמון (לטיפשים בנינו: הצהוב של הביצה), חלב ושמן- מערבים היטב ומוסיפים לקערה עם הקמח.

מערבבים טוב טוב עד שלא יהיה גושים והבלילה תהיה אחידה.

מקציפים את החלבון לקצץ יציב (שהוא יהיה לבן לחלוטין) ומוסיפים לבלילה.

מערבים טוב והנה הבלילה מוכנה.

 

 

 

 

 

טובלים את טבעות הבצל בבלילה, מטגנים 3 טבעות בו זמנית, עד שהן שחומות ופריכות.

מעבירים לצלחת עם נייר סופג.

 

אל תעשו את הטעויות שלי ותשימו יותר מידי שמן, טבעות בצל זה לא צ'יפס.

ולכן מה שלא תאכלו, יתקרר ויהפוך לספוג שמן.

 

 

 

 

 

 

אני אישית הכנתי גם רוטב עגבניות לטבעות.

גירדתי עגבנייה אחת, הוספתי שלוש שיני שום (מי שלא אוהב חריף יותר מידי שיוסיף פחות) מגורדות גם כן.

מלח ופלפל לפי הטעם, לערבב טוב והנה לפנינו רוטב מצוין לטבעות.

 

 

אכלתי את זה בתאבון, עם הרוטב ועם נסטי אפרסק, למרות שהמשקה שהכי מתאים לזה הוא בירה.

אך מכיוון שזאת הייתה שעת צהריים, ויתרתי על העניין.

 

 

מכיוון שטבעות הבצל סחפו התלהבות רבה בקרב הביולוגים, החלטתי להתפרע ולהכין עוד משהו.

ואם קודם דובר על ארוחת צהריים, הפעם זה יהיה ארוחת בוקר, ומה קלאסי יותר לבוקר אם לא.. פאנקייק!!

 

ואת הפאנקייק עוד יותר קל להכין.

 

המצרכים:

 כוס קמת תופח

ביצה

חצי כוס סוכר

כוס חלב

כפית אחת של תמצית וניל

25 גרם חמאה רכה

 

מערבבים את כל המצרכים יחד לבלילה אחידה.

אם הבלילה נוזלית מידי מומלץ להוסיף עוד קמח ואם היא קשה מידי אז עוד חלב.

 

 

שמים טיפה (באמת טיפה) שמן על המחבת, ומטגנים על אש נמוכה.

שימו לב שהיא אכן תהיה נמוכה, כי אחרת הפאנקייק יישרף מהר ולא יתפח.

אחרי כל שלושה פאנקייקים רצוי להוסיף עוד טיפה שמן, כדי שהמחבת לא תהיה יבשה מידי ותשרוף את תכולתה.

 

וטיפ קטן נוסף, אם אתם בונים על סירופ שוקולד או מייפל (התוספת הכי מתאימה) שימו פחות סוכר, כי זה יוצא מתוק גם ככה. ועם הסירופ לא תוכלו לאכול את זה מרוב מתיקות.

 

 

 

 

אז עד לכאן עם הבישולים, אני מקווה שתנסו אותם ותודיעו לי איך יצא.

ובכלל מגיע לי איזה טפיחה על השכם על שני ניסיונות בישול שלא נגמרו באסון כלל עולמי.

 

בפעם הבאה אני אחפש מתכונים יותר רזים, כי אם אני אמשיך עם כל המתיקות הזאת, לא אני, לא הורי ובטח שלא אתם, לא נכנס בדלת הכניסה בזמן הקרוב.

אז למי שיש מתכונים מעניינים, טוב, בשביל זה יש את התגובות.

 

ובכלל, בקרוב  יהיה פה מתכון למרק אוזבקי אותנטי, הרי חייבים להביא משהו פרטי מהבית, לא?

 

 

ואחרי שבישלנו, ואחרי שעברנו את אסון שטיפת הכלים, הגיע הזמן לקצת איכות, לשבת בגינה או במרפסת עם ספר טוב ולהנות.

ובמידה ועדיין יורד גשם, תמיד יש את הפוך והתה החם.

 

וגם על ספר יש לי המלצה חמה מאוד:

 

חיילי הבדיל צועדים לאיטם- גל אמיר

 

 

 

 

ספר שבהתחלה אומנם לא ברור במיוחד, הוא זורק אותנו לשלוש תקופות משמעותיות בקיומה של מדינת ישראל, ומציג לפנינו ארבע דמויות ללא שום קשר ברור בניהן ולבין התקופות המדוברות.

אך לאט לאט הקשרים והזמנים מתחילים להתבהר ויש הבנה סביב הסיפור המרגש שנרקם בין הדמויות.

 

מה שמיוחד בכתיבה של גל אמיר, שזו היא כתיבה יום יומית המתארת מציאות ישראלית על כל פניה, ובעיקר על פניה המכוערים.

הוא לא מציג דמיות שנתאהב בהן מהעמוד הראשון, וגם לא מהאחרון, הוא מציג דמויות משולי החברה, דמויות עם אופי מפוקפק, וגורם לנו להתחבר גם לדמויות האלה ולחוש ברגשותיהם, לטוב, ובעיקר לרע.

ספר מוצלח באותו הסגנון של גל אמיר, הוא ''שלישית בשורה השנייה'' שאומנם מציג עולמות שונים במציאות הישראלית מהספר של חיילי הבדיל, אך עדיין דן במציאות היום יומית שלנו.

 

אז הנה לכם קוראי היקרים.

סקירה ארוכה של שני מתכונים וספר לסוף השבוע.

 

תהנו.

האישה.

 

 

נ.ב:

# קניתי נרגילה ראשונה, יפה ודנדשה.

גם תמונות שלה יופיעו בבלוג בשלב כלשהו, לא לדאוג.

בנתיים אני נהנת מטבק הקיווי וטבק הפסיפלורה שרכשתי יחד עם הנרגילה היפה.

 

# ואו, יש פרו.

מי רוצה לקבל פרו ממני?

 

# ואם כבר פרו, עכשיו אני מחפשת מעצבים שמבינים עניין ויהיו מוכנים לעשות  את הבלוג שלי סופר מיוחד ומשוכלל, ולא אני לא מדברת על תמונות וכאלה, אלה עיצוב מלא, המעצב שמעוניין, יכול לשלוח לי אימייל ([email protected]) ואחרי שאוכל לראות כמה דוגמאות וניסיון, אוכל להעניק לו את הקוד שלי על מנת שיעשה לי פה מהפכות בבלוג.

 

נכתב על ידי האישה , 23/11/2007 18:14   בקטגוריות אוכל, מתכונים, ספרים, חורף, תמונות  
89 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של aXe ב-28/2/2008 20:07
 




דפים:  
26,912
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , פילוסופיית חיים , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להאישה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על האישה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)