אישה טיפשה מטבח מיטה

משבר בחינוך קוראות הכותרות בעיתונים הכתובים והוירטואליים.

הקרב הזה על החינוך, הפך ללא יותר מאוסף סיסמאות ומשחקי כוח.

רן ארז מושך לצד אחד, בראון לצד השני לגמרי, ואת יולי תמיר רוצים לפטר.

השרים בממשלה חיפשו את הרגע בו יוכלו למשוך תשומת לב גם הם, וכתבו עצומה שלמה נגדה. העיקר לקיחת צד במאבק, ותמיכה במורים הם מעשה קשה.

אבל במילים וניסוחים הם טובים מאוד, תראו איזה עצומה הם כתבו להם שם.

ואחרי יולי,רן וכל החגיגה.

נשארים התלמידים, שכבר פסקו מלספור את הימים שהם בבית, לא יודעים מה לעשות עם החופש הגדול הזה שנפל עליהם.

שמחים, משועממים, מבולבלים.

ובניהם, אנחנו, תלמידי כיתות י''ב, שאומנם נורא תומכים במאבק, אבל בין היתר גם רוצים לסיים את השנה האחרונה שלהם בשקט עם מסיבת סיום מפוארת, טיול שנתי אחרון ומלודרמות האופייניות לגיל ההתבגרות.

מה כבר ביקשנו.

וכשתיגמר השביתה, ככה בבום אחד גדול, אף אחד לא באמת מתאר לעצמו מה יהיה שם.

איך יוחזרו השעות, למי, מתי, ואיך.

אם הם חושבים שדחיסת חומר בכל יום עד חמש בערב, וביטול חופשות יביאו לתוצאות המתאימות.

הם טועים ובגדול.

זה יביא לקריסת מערכות, אצל התלמידים, כי כמה אנחנו אשמים ש''דופקים את המורים''. וסליחה על הביטוי, כן?

המורים ידחסו חומר, והם מבחינתם יעשו את שלהם.

ואנחנו נתגייס בעוד כחצי שנה לצה''ל עם תעודה בגרות שתביא חום לכל אחד שיציץ בה.

אנחנו לא רובוטים, אבל כנראה שהעומדים בראש המדינה קצת פסחו על פרט שולי זה.

 האישה.

נ.ב:

#  מסתבר שמלחטט ברשימת המועדפים שלא סודרה שנים אפשר למצוא דברים מעניינים כמו זה, ואפילו זה.

אפשר לגלות גם שאפילו האתר של קוקה-קולה מאפשר לרשום בלוגים ולהוסיף חברים ברשת, מה השלב הבא? האתר לזכרו של ערפאת יאפשר להוסיף חברים ולרשום בלוגים גם?

# אני ממש לא רואה אתכם מציפים לי את תיבת המסרים.

אז לפני שאני אפתח רגשי נחיתות עקב כך.

אתם יודעים בדיוק איפה התיבה החביבה נמצאת.

השבוע שחלף היה חורפי, סגרירי, וכל מילה תיאורית וקרה במיוחד תתקבל בברכה ותוכל לתאר את השבוע הזה.

האישה, עבדכם הנאמנה, החליטה שמשעמם לה קצת בחיים, ועל מנת למהול את השעמום בקצת אקשן, היא תעשה משהו שכל העולם מפחד ממנו.

כלומר, היא תכנס למטבח ותתחיל להכין ארוחה.

ניסיונות הבישול שלי תמיד עלו בתוהו, קרם לעוגה התפוצץ ונדבק לקיר ולארונות, חביתה הקפיצה שמן ושרפה חצי מטבח, ומשם היד עוד נטויה לאסונות.

אך החלטתי להיות אמיצה במיוחד, ואם יורד גשם בחוץ, עד כמה כבר הבית יכול להישרף.

אז ישבתי וחשבתי לעצמי מה להכין לאכול, וחשקה נפשי באוכל קל וערב לחך.

אז החלטתי להכין טבעות בצל, כי זה נראה פשוט מאוד.

ולא, לא קניתי טבעות בצל מוכנות והכנתי אותן על המחבט, אני לקחת את הסיכון הגדול ובאמת הכנתי בלילה ואף חתכתי את הבצל בכוחות עצמי.

כמה דמעות זלגו שם, כמה.

אז איך מכינים טבעות בצל?

מצרכים:

1 כוס קמח

2 כפיות מלח

1.5 כפיות אבקת אפייה

ביצה אחת מופרדת (אני שמתי 2, כי הן היו קטנות)

שני שליש כוס חלב

כף שמן.

קולפים את הבצל ומשרים במי קרח למשך 30 דק'

מסננים ופורסים את הפרוסות על מצע של נייר סופג או מגבת.

העיקר שהבצל יהיה יבש.

בלילה

מנפים לקערה: קמח, מלח ואבקת אפייה

בכלי נפרד: חלמון (לטיפשים בנינו: הצהוב של הביצה), חלב ושמן- מערבים היטב ומוסיפים לקערה עם הקמח.

מערבבים טוב טוב עד שלא יהיה גושים והבלילה תהיה אחידה.

מקציפים את החלבון לקצץ יציב (שהוא יהיה לבן לחלוטין) ומוסיפים לבלילה.

מערבים טוב והנה הבלילה מוכנה.

טובלים את טבעות הבצל בבלילה, מטגנים 3 טבעות בו זמנית, עד שהן שחומות ופריכות.

מעבירים לצלחת עם נייר סופג.

אל תעשו את הטעויות שלי ותשימו יותר מידי שמן, טבעות בצל זה לא צ'יפס.

ולכן מה שלא תאכלו, יתקרר ויהפוך לספוג שמן.

אני אישית הכנתי גם רוטב עגבניות לטבעות.

גירדתי עגבנייה אחת, הוספתי שלוש שיני שום (מי שלא אוהב חריף יותר מידי שיוסיף פחות) מגורדות גם כן.

מלח ופלפל לפי הטעם, לערבב טוב והנה לפנינו רוטב מצוין לטבעות.

אכלתי את זה בתאבון, עם הרוטב ועם נסטי אפרסק, למרות שהמשקה שהכי מתאים לזה הוא בירה.

אך מכיוון שזאת הייתה שעת צהריים, ויתרתי על העניין.

מכיוון שטבעות הבצל סחפו התלהבות רבה בקרב הביולוגים, החלטתי להתפרע ולהכין עוד משהו.

ואם קודם דובר על ארוחת צהריים, הפעם זה יהיה ארוחת בוקר, ומה קלאסי יותר לבוקר אם לא.. פאנקייק!!

ואת הפאנקייק עוד יותר קל להכין.

המצרכים:

 כוס קמת תופח

ביצה

חצי כוס סוכר

כוס חלב

כפית אחת של תמצית וניל

25 גרם חמאה רכה

מערבבים את כל המצרכים יחד לבלילה אחידה.

אם הבלילה נוזלית מידי מומלץ להוסיף עוד קמח ואם היא קשה מידי אז עוד חלב.

שמים טיפה (באמת טיפה) שמן על המחבת, ומטגנים על אש נמוכה.

שימו לב שהיא אכן תהיה נמוכה, כי אחרת הפאנקייק יישרף מהר ולא יתפח.

אחרי כל שלושה פאנקייקים רצוי להוסיף עוד טיפה שמן, כדי שהמחבת לא תהיה יבשה מידי ותשרוף את תכולתה.

וטיפ קטן נוסף, אם אתם בונים על סירופ שוקולד או מייפל (התוספת הכי מתאימה) שימו פחות סוכר, כי זה יוצא מתוק גם ככה. ועם הסירופ לא תוכלו לאכול את זה מרוב מתיקות.

אז עד לכאן עם הבישולים, אני מקווה שתנסו אותם ותודיעו לי איך יצא.

ובכלל מגיע לי איזה טפיחה על השכם על שני ניסיונות בישול שלא נגמרו באסון כלל עולמי.

בפעם הבאה אני אחפש מתכונים יותר רזים, כי אם אני אמשיך עם כל המתיקות הזאת, לא אני, לא הורי ובטח שלא אתם, לא נכנס בדלת הכניסה בזמן הקרוב.

אז למי שיש מתכונים מעניינים, טוב, בשביל זה יש את התגובות.

ובכלל, בקרוב  יהיה פה מתכון למרק אוזבקי אותנטי, הרי חייבים להביא משהו פרטי מהבית, לא?

ואחרי שבישלנו, ואחרי שעברנו את אסון שטיפת הכלים, הגיע הזמן לקצת איכות, לשבת בגינה או במרפסת עם ספר טוב ולהנות.

ובמידה ועדיין יורד גשם, תמיד יש את הפוך והתה החם.

וגם על ספר יש לי המלצה חמה מאוד:

חיילי הבדיל צועדים לאיטם- גל אמיר

אני בן אדם רדוד נורא, קחו אותי לאיזה פאב מחוץ לעיר, תשקו אותי במשהו על בסיס טקילה, קחו ממני מאה שקל והנה אני מרוצה עד מעל הראש.

ובמילים אחרות, אחרי חרא שבוע, בא לו סוף שבוע לא רע בכלל, וכרגע אני רק נמצאת בתהיות לגבי השבוע שעומד לבוא.

אבל לחשוב יותר מידי זה לא בריא, ולשעמם אתכם למוות בכתיבת שטויות ברצף עושה לי טוב, ואתם במילא תהיו מקסימים תקראו, תגיבו ותעניקו לי סיפוק אגו רציני. אז למה לא לכתוב לכם עוד פוסט משמים מבית היוצר של האישה.

יום שישי לא היה ערב מיוחד יותר מידי, מצאתי את עצמי בשטח פתוח, מוקפת בלובשי שחורים וילדת אימו מלחיצה. פיצחתי גרעינים, ראיתי הופעה מאולתרת ושתיתי אלכוהול שחימם לי את הגוף ודפק לי את המוח.

תזכירו לי בפעם הבאה לדאוג שיהיה משהו ראוי לשתיה יחד עם הוודקה, כי בקבוקי השתן האלה שמוכרים בפיצוציות תחת השם ''משקה ממריץ'' עושה לי בחילה.

גם אני יכולה למלא בקבוק בנוזל צהבהב, לשכנע אתכם שזה דופק את הראש יופי וממריץ לכם את הגוף, והנה אתם תמצאו את עצמכם שותים לשוכרה את השתן שלי.

איכס.

בשבת נחשפתי לאלכוהול קצת יותר איכותי, חובבת קוקטילים קטנה שכמותי, סחבה ידיד יקר לעיר הגדולה לחפש מקום טוב להעביר בו ערב שקט.

התכנון הזה נדחה הרבה, ואומנם מההתחלה היה לי חשק לקולנוע, ואחר כך למקום נחמד לשבת בו. זה התחיל בהליכה מרובה ברחובות תל אביב בחיפוש אחר פאב טוב, וניגמר בבלום באר היקר שסיפק פיוז'ן סאוור שערב לחיקי, והופעה לא רעה בכלל.

אגב- הופעה, אם מישהו מכיר את הלהקה ''שנייה לפני'' אם אני לא טועה, ויכול להפנות אותי לזמרת היקרה בכדי שאוכל להודות לה על שיר טוב של מויז שהיא ביצעה, אשמח מאוד ואסגוד לכם עד סוף חיי.

אבל הסגידה שלי לא שווה יותר משקל תשעים, אז מקסימום אני אקנה לכם גלידה.

בכל מקרה, זה היה ערב לא רע בכלל בסופו של דבר, חבל שהאוטובוסים לא הולכים עד שעות קצת יותר מאוחרות, וצריך לצאת מהבלום באחת עשרה וחצי ולהספיק לאוטובוס של שתיים-עשרה שעוד נוסע דרך ברקן הארורה.

אבל מעודדת אותי העובדה שהשבוע יצא לי לבקר במקום עוד פעם, והפעם להיחשף להופעה של ידיד יקר שמופיע עם להקתו שתרים לכולנו את המצב רוח.

אז צופה לי שבוע לא רע בכלל.

נקווה שהוא אכן יהיה כזה.

שיהיה לכם יום מקסים,

האישה.