פעם, כשעוד היו ברצועת החוף שלנו נחלים זורמים, חייתה בהם אוכלוסייה גדולה של צבים רכים. היום נותרו רק כמה עשרות, שמצטופפים ליד גשר הצבים בנחל אלכסנדר.
כשמגיעים אל גשר העץ המשקיף אל הנחל הירוק, אפשר כבר לראות כמה צבונים קטנים, אבל בהמשך הדרך, אחרי גשר הברזל, יש להקה גדולה של צבים בוגרים שאוהבים להתחמם בשמש על גדות הנחל.
מסביב לצבים שוחות להקות של דגי שפמנון בעלי גודל מרשים במיוחד ועוד כמה להקות של דגים קטנים שאין לי מושג מאיזה סוג הם, אבל אחידות השחייה שלהם מעוררת הערצה.
את כל אילו הגענו לראות יחד עם הילדים הבוקר. עמדנו על גשר הצבים והתבוננו בצבים המצחיקים עם האף המאורך הנראים כמו כלבי ים קטנים אם לא רואים את השריון...
כל כך נהנינו, עד שהגיע עם ישראל , אשתו וילדיו וקלקלו לנו את ההנאה וכמובן הצליחו להרגיז.
הם התחילו להעיף אל תוך המים כל פריט אכיל שהיה בידם: במבה, ביסלי, פירות, אישה אחת אפילו הגיעה עם שק של לחם והעיפה את כולו אל הנחל.
אני לא מבינה- האם כל הנשמות הטובות ש"דואגות" לבעלי החיים המיימיים הללו לא מבינים שהם נמצאים בשמורת טבע? האם הם לא מבינים שאסור להאכיל את הצבים והדגים, במיוחד לא בבמבה וביסלי אשר עלולים לגרום להם לחנק? – הצבים הללו כבר וכמעט נכחדו פעם, האם הם רוצים לגמור אותם סופית? האם הם לא יודעים לקרא שאסור להאכיל את בע"ח? האם לא מגעיל אותם לראות את הנחל המטונף לאחר מסע ההאכלה חסר הרסן הזה?
והכי חשוב – איפה הפקחים של רשות הטבע והגנים הלאומיים?????
אז לא פלא שלא אוהבים את התייר הישראלי בחו"ל. אם בארצו שלו הוא לא יודע להתנהג ולשמור עליה, אז בחו"ל ?! – הצחקתם אותו...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
