7 ק"ג יותר משנה שעברה
חברה אחת שחסרה לי כשאני חושבת על איימי ווינהאוס
3 שערות לבנות חדשות (לפחות. בטח יש יותר, ואני פשוט חוששת לחפש)
הקמט הזה שבמצח שמעמיק
למדתי לזייף (חיוכים, לא מה שאתה חושב)
אומץ לנהוג במדינה זרה
אומץ לנהוג בסופת שלגים
אומץ להופיע לפני 2500 איש
ציונות (?) מתחזקת
ציניות (!) מוגברת
אהוב ליבי שכבר שנה וחצי לא נמצא על אותה יבשת כמוני (כן כן, זה אתה!)
אהוב אחר, שלמדתי לסלוח לו
למדתי להרפות
סקס חסר משמעות
הכרה בעובדה שסקס חסר משמעות- לא משמעותי
הכרה בעובדה שאני כבר לא בתיכון/בצבא/בשנת "אני רק מחפשת את עצמי עכשיו"
הכרה בעובדה שאני לעולם לא אעבור את ה1.60 שלי
הכרה בעובדה שאני עוד לא יודעת מה אני רוצה לעשות כשאני אהיה גדולה- וזה בסדר!
לחזור ל"משקל ישראל" שלי
לעלות לקבר של שרון, ולהפסיק לשמוע איימי ווינהאוס
לצבוע את השיער לצבע נורמלי. ולהסתפר באותה הזדמנות
ללמוד להתאפר. כולל מייקאפ והכל.
לחזור להיות אני
אומץ לנהוג בתל אביב
אומץ לחפש חניה בתל אביב
אומץ לחזור ללמוד פסנתר
לשמור על הציונות השמאלנית שלי
להתענג על אנשים שמבינים ציניות
להיות עם אהוב ליבי על אותה יבשת למשך יותר משבועיים! (כן כן, שוב אתה!)
לבקש סליחה מהאהוב האחר
ללמוד להרפות
סקס עם משמעות
הכרה בעובדה שסקס עם משמעות- הרבה יותר כייף ומשמעותי
הכרה בעובדה שאני כבר לא במדינת הקרח שלי
הכרה בעובדה שאני לעולם לא אעבור את ה1.60 שלי (אבל זה לא ימנע ממני להמשיך לחלום)
להחליט מה אני רוצה לעשות כשאני אהיה גדולה!
[מה יש ביום הזה שגורם לי לעשות חשבון נפש? מה יש בעובדה שלפני 23 שנים, אמא שלי כרעה ללדת באיזה בית חולים מצ'וקמק בצפון הצפוני יותר של ישראל, שגורם לי היום, לבהות בשלג שלא מספיק לרדת כאן (סורפרייז!) ולעשות רשימות של איך השתנתי בשנה האחרונה ומה אני מקווה שישתנה? כוס אמק, רק סוף ינואר עכשיו. עוד 7 חודשים]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
