יקירי,
ליום ההולדת קיבלתי חבילה מהארץ. בין מרקי אסם, פסק זמן וזוגות גרביים (כי אמא שלי בכל זאת פולניה)- היה גם את "ספר הכמיהה" של לאונרד כהן.
השעה כאן עכשיו 00:53, והבנתי שהתגברתי עליו.
רציתי לחלוק את זה איתך כי אתה תבין (ואולי זה גם יעזור לך).
זהו זה/ לאונרד כהן (תרגם: קובי מידן)
זהו זה
אני לא הולך אחרייך
אני עומד לנוח חצי שעה
זהו זה
אני לא שוקע
על הזיכרון שלך
אני לא מחטט בזה עוד
אני עומד לפהק
אני עומד להתמתח
אני עומד להחדיר מסרגה
דרך אפי
ולשלוף את מוחי
לא רוצה לאהוב אותך
בשארית חיי
רוצה שעורך
ינשול מעורי
שהמלחציים שלי
ישחררו את שלך
לא רוצה לחיות עם הלשון הזאת בחוץ
ועוד שיר מלוכלך
במקום
אלת הבייסבול שלי
זהו זה
אני הולך לישון עכשיו, יקירתי
אל תנסי לעצור אותי
אני הולך לישון
יהיו לי פנים חלקות
ואני אזיל ריר
אני אישן
אם תאהבי אותי ואם לא
זהו זה
סדר עולמי חדש
של קמטים וריח-פה רע
זה לא עומד להיות
כמו שזה היה
לאכול אותך
בעיניים עצומות
לקוות שלא תקומי
ותלכי מכאן
זה עומד להיות משהו שונה
משהו גרוע יותר
משהו טיפשי יותר
משהו כמו זה
רק קצר יותר
(בקרוב נהיה ביחד. לא יכולה כבר לחכות)