אני לא יודעת אם זה הצבא מוציא ממני את כל המחשבות האלה, או כבר הגעתי לשלב שהתבגרתי והתחלתי יותר לחשוב על העתיד ואיך לקחת את עצמי בידיים. אז מי שלא קורא כאן אני עושה יומיות, חוזרת כל יום הביתה בשעות הערב. לא עובדת, אין לי רישיון וכרגע לומדת נהיגה.
מרגישה מאוד מבוזבזת מהכלום שאני עושה כשאני חוזרת מהבסיס, פשוט משעמם לי. חשבתי על לעבוד, אולי זה תיראה לכם כתירוץ או שאולי זה סיבה בסדר יחסית אבל אני חוזרת ב שש וחצי הביתה. מתי אני יספיק לעבוד ועוד לקום, וגם אם אני יעבוד מי יקח אותי לאיזה שעתיים ואם בכלל זה יגלוש לשעות הלילה. איך אני ישן בבית ובכללי איך אני יחזור הביתה בלי תחבורה ציבורית.
כל השאלות האלה מעסיקות אותי הרבה בזמן האחרון פשוט מרגישה כלומניקית.
יש סופשים שיוצא לי להתקע בבית ולא לעשות כלום. לצייר אני לא יודעת למה אבל ממש נטשתי את זה, אין לי השראה ומוטיבציה לעשות את זה. אני אשכרה מעדיפה לעשות כלום מאשר להתחיל ציור חדש. פשוט אומרת לעצמי שלנסות להעתיק תמונות זה כבר לא מקצועי ובאלי יותר לצייר מהראש שלי אבל לצערי אני לא כזאת יצירתית.
לגבי העתיד כבר חשבתי על כיוון, אני רוצה להיות וטרינרית. את האמת זה החלום שלי מהגן או מכיתה א'. תמיד השארתי את זה בגדר חלום ולא משהו שאני באמת יעסוק בו בעתיד. אבל עכשיו וכמה שיותר עובר זמן, אני בעצם אומרת לעצמי למה לא ?
באמת שאני ממש אוהבת חיות, וחתולים במיוחד. כל פעם שאני רואה חתול מסכן באלי להציל אותו אבל חבל שאין לי את האפשרות להציל כל חיה מסכנה שיש. אז בדקתי איך הולכים הלימודים של הטרינריה בארץ. תנאי הקבלה קשים, שזה הדבר שפחות הרתיע אותי אלא כמות השנים שאני צריכה ללמוד רק כדי לסיים את כל התהליך. קודם לעשות תואר ראשון במקצועות כמו ביולוגיה, חקלאות וכו' ורק אז יוכל להתקבל לעוד 7 שנות לימוד של וטרינריה.
מינימום 11 שנים שבהם אני קורעת תתחת וחושבת לעצמי מתי בזמן הזה אני יוכל להרשות לעצמי להקים משפחה, להתחתן ולהוליד ילדים ושלא לדבר לעבוד בין לבין כדי להרוויח. חיים של סטונדנטים הם חיים לא קלים ותמיד העדפתי להקים משפחה אחרי שכבר יהיה לי איזה תואר או משו בסיס לתחילת הקריירה\ מקצוע איך שלא נקרא לזה. כי אני ממש לא רוצה שיצא מצב שאני מולידה ילד ופתאום אני פחות משקיעה בלימודים כי אני חייבת לתת לו את רוב התשומת לב או הפוך. אז שקלתי את הקטע של הלימודים בחול שהכל מסתכם באיזה 5-6 שנים וזה נשמע הרבה יותר קל. אבל מכל צד יש את החסרונות שלהם. אני אצתרך לתרגל אנגלית שוב ולדעת אותה ברמה גבוה ועוד לבחור מקום ומדינה ואולי אני יבחר ללמוד ברוסיה והרוסית שלי לא משהו. אבל מצד שני יהיה לי שם משפחה.גם הקטע שאני מעדיפה ללמוד בעברית, בשפה שאני דוברת אותה . בקיצור אני לא יודעת מה לעשות וזה דיי מתסכל אותי כי אני לא רוצה למשוך יותר מדי את הזמן אחרי הצבא.
אמא שלי אומרת שאם אני באמת רוצה ללמוד משהו,כל מה שאני אומרת זה תירוצים ושום דבר לא צריך לעצור אותי.
לאח שלי היה יומולדת ובשבת נסענו לקטיף הדובדבנים ואחרי זה עשינו אצלו על האש
האחיינית עם הצעצוע שקניתי לה
שבוע טוב שיהיה וישרא אני מקווה שהכל פה יתעורר
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
