DEAD BLOG

אז מה לומר?..

הפסיכולוג יגיע כנראה בעוד מיליון שנה..

אבל בנתיים.. דיברתי אם ידיד שלי..

הוא גרם לי להבין שלמות זאת לא הדרך..

ואני לא ימות

אני יסבול את הכאב..

כמה זמן שצריך עד שאני ימצא בן אדם שאני באמת

יוכל לפרוק עליו את הכל

אני מנסה להתעודד..

לשמוח.. לשכוח את הצרות..

אני יודעת שזה דפוק.. אבל בינתיים זה הדבר הכי נכון לעשות..

אז.. אני חייבת לומר

תובל, תודה שאתה כ"כ דואג לי

ואני ראיתי שנכנסת לבלוג של חברה שלי כדי לשאול מה איתי והכל..

אין לי פשוט מה לומר.. אתה בן אדם מקסים..

תודה! אני חייבת לך את החיים שלי!!