DEAD BLOG

לא יודעת למה אבל אני שונאת את היום הזה..

יש לי המון לומר!

בהתחלה ריטה עשתה לי פן ואיפרה אותי..

ואז הלכנו לתחנה ונסענו אם קוסטה..

אחרי שהגענו הזונות לא נתנו לנו לעלות למעלה..

ואז נזכרתי שלא הבאנו קרקרים לדעאל.. וריטה ראתה את דעאל.. ולא הייתי בטוחה שזה הוא

אז היא בכוונה הלכה לידו במשכה אותי וצרחה עליי "פיי!" כן זה עבד.. זה היה באמת הוא..

דרך אגב! אני רוצה גלידה!!!

ואז רציתי למצוא לקוסטה מישהי חמודה..

לא הלך גם דעאל ניסה.. זה היה כישלון -_-..

לקחתי לקוסטה את הפלאפון ואז גם את הנעל זה היה מגיע לו! הוא קרא לי זונה!!..

וזאת רק ההתחלה..

הלכנו לאנשהו לא ידוע.. ומצאנו שתי ילדי חיבוקים..

הם היו חמודים! וחיפשתי אותם בכל מקום אחר כך..

נפגשנו אם דעאל מיליון פעם.. אבל לא נורא..

*דעאל-  ילד חיבוקים + קרקרן (מהמילה קרקר!!)

ואז הבנתי שאני יכולה למצוא מישהו חמוד ולנצל את המפגש לטובתי.. ולא.. המזל לא שיחק לי.. מה לעשות?! החיים בזבל!! ואז הלכנו הביתה ואיפרנו את קוסטה.. XDD מושיקו! יש לך בעל!!פרטים באייסי..

קיצר לא יודעת למה.. אני מרגישה רע..  החיים בזבל! שום דבר כנאה לא ישה את זה..

סליחה פולה..כנראה אני לא יוכל לקיים את ההבטחה שלי.. מצטערת..

ערס 4 ערסים מתחיל איתי!!

אצילו!!!

מישהו טיפה עזרה?...

סתם תמונות נחמדות..

אין לי כוח לכלום. אין לי כוח לאף אחד

אתם לא מבינים שקרה לי משהו?! אתם לא רואים שאני עצובה? שאני מתבודדת?... שאני לבד? :/

התבודדתי כל היום. רציתי לבכות.

לא רציתי לבכות לידם...

אני רוצה ללכת למקום אחר. מקום בו איש לא ימצא אותי.

להעלם מפה. להעלם מפה מהר!

פשוט לברוח מכולם ומהכל. כל מה שקרה ולא קרה; כל מי שקיים ולא קיים.

אני רוצה לחתוך.

אבל אסור לי. הבטחתי לחברה שלי.

אני רוצה להרגיש עכשיו כאב, להעלים [כביכול] את הכאב הנפשי; להתרכז בפיזי...

לבכות מהכאב שאני ארגיש על עצמי, לבכות יחד עם הדם.

אני רוצה להעלם מכאן, תקחו אותי רחוק מכאן!

תקחו אותי לנצח... 3/>

אני מסננת המון אנשים עכשיו.

אני מבינה שדואגים לי, אבל אני לא רוצה לדבר. אין לי מצב רוח. אין לי כוח...

תנו לי להעלם.

בבקשה!

אם אני איכשהו יצא מהדיכאון.. ובכלל שמצבי ישתפר..

דעאל לא חשוב מה.. אני חייבת לך את החיים שלי..

אי שם במקום לא מובן

מקום בו לאט עובר לו הזמן,

מקום חשוך וקר שהכל בו אכזר.

אי שם במקום כואב

שהצער אותו לא עוזב,

מקום קטן אבל עם משמעות גדולה

מקום שרגיש לכל מילה.

אי שם במקום לא ידוע

גובר חזק הגעגוע

במקום רך שחרט את שמך,

מקום שרוצה להיות רק איתך

אי שם במקום רחוק

שמבקש רק אותך למחוק.

המקום הזה שנישרף מאהבה

שכל שנייה נשבר קצת יותר ויותר

שעלייך לא מוכן לוותר.

המקום הזה שנגרם לו רק כאב המקום הזה ..

הוא בעצם.. הלב .

כל..

כל מילה שיוצאת , צועקת את שמך

כל שיר שנכתב, מוקדש למענך

כל דמעה שזולגת , יורדת בגללך

כל געגעוע צורב קורא רק לך.

כל השאלות נשאלות עלייך

ואין תשובות הלב שותק בגללך,

כל שנייה שעוברת, נמשכת כמו נצח

חורטת אות אות משמך.

כל המחשבות והמשאלות מתבזבזות עלייך

כל כולי צועקת אלייך,

כל יום מחכה בתקווה שתשמע

כי הלב כבר לא יכול בלעדייך ..

כוכבים כיסו השמים

אהבה נועדה לשניים

מחכה שתגיע

בידיך מתנת האור

מתנת האושר

שלא אצטרך על החלום לוותר

אהבתי אליך לעולם לא תיגמר

זה דיי מאוחר אבל לא חשוב =]]

אז ליום כיפור..

סליחה מכולם..

סליחה ממי שפגעתי..

סליחה עולם..

כבר מזמן לא כתבתי אז זה מה שיצא.. סליחה מראש לקוראים שלא יאהבו..

באהבה

כריס..