אני אמא

כדרכי, השארתי את הדלת של המיקרו פתוחה.

אורי ניגש וסגר אותה.

אני: "אורי למה סגרת את הדלת של המיקרו?"

אורי: "אמא זה לא מוזיאון המיקרו, צריך לסגור את הדלת"

כל כך צחקתי!

שבוע נהדר ובקר טוב!!

היינו השבוע במוזיאון ישראל,

הכנתי את אורי שנלך לשם,

ספרתי לו שזה שונה ממוזאון המדע, ששם לא נוגעים בדברים...

אז ההתחלה היתה נחמדה,

היינו באגף הנוער, והיה נחמד.

(אבללא יותר מזה..)

בעבר כשהייתי סטודנטית ועבדתי במוזיאון ישראל,

כל כך חיכיתי שיהיה לי ילד לקחת אותו לאגף הנוער, אבל התאכזבתי,

מעט מידי.

קטן מידי.

אז בכניסה היה האיש עם המקטרת...

אמנם היתה תערוכה בעקבות יהושוע פרוע...

אורי הצטלם בדמותו.

אבל זה בערך מה שהיה שם לילדים, בתוך המוזיאון.

משם התחלתי ללכת לכיוון היודייקה להראות לאוריקי חנוכיות שונות,

אבל זה ממש לא עיניין אותו, והוא התחיל לבכות ולהתנהג ממש.. אבל ממש לא לעיניין..

אז יצאנו מהמוזיאון והלכנו לסדנאות היצירה,

שם הילד מאד  נהנה.

למדנו איך מייצרים צבע שמן, ואורי צייר ציור מאד יפה.

למדדנו על מניפתת הצבעים, והכנו דג מצבעי גואשוצבעים שהולכים ונהיים קהים יותר או בהירים יותר.

ציירנו בעקבות צירים מפורסמים.

הכנו סושי צבעוני, ואורי אפילו אכל, ונהנה.

כלומר כזו עשייה הילד נהנה ומשתף פעולה נהדר.

החלק הזה היה מוצלח יותר עבור אורי.

האמת אחרי שהתאכזבתי,  נזכרתי שג'וליאנה כתבה פעם גם היא שהמוזיאון לא ממש מתאים לקטנים(אני מקווה שאני לא טועה ומטעה...),

כנראה שאצטרך בעוד שנה שנתיים לחזור איתו לשם...

הכנתי היום ארוחת צהרים.

עוף ותפוחי אדמה.

כשישבנו לאכול, אורי שאל אותי...

אמא מה עם ירקות!

כל כך שמחתי...

הבן שלי מחכה לירקות!!!

מייד קמתי להכין סלט.

וזה כמובן תודות לגן.

נעמי, תודה באמת תודה!

 היום כשנהגתי,

החלטתי שאני לא אתעצבן על כל החרדיים האלה שקופצים לכביש שם באיזור רח' הנביאים.

בקשתי מאורי שיזכיר לי לא להתרגז.

והמתוק שלי,

בכל שניה ושניה הזכיר לי....

אמא לא להתרגז!

ואני???

באמת לא התרגזתי למרות שהם נהגו כאילו אין מחר ורצו לכביש כאילו יום כיפור היום.

תודה אוריקי שהזכרת לי.

היום אוריקי היה איתי בבית,

ההיה כייף...

רחצנו יחד כילים, הוא את כל הסכ"ום, כלי הפלסטיק וגם כמה כוסות מזכוכית ואני את כל השאר,

אני חייבת לציין שהוא עבד כל כך ביסודיות כל כלי סובן כהלכה נשטף והושם במקום.

לא משנה שכל הרצפה והכסא עליו הוא עמד שלא נדבר עליו למרות שהוא לבש סינר, נרטבו לחלוטין.

אחר כך הכנו עוגיות תמרים....

שחקנו קצת באבירים, זה משחק שהוא בדרך כלל משחק עם אבא.

אבל היה ממש ממש כייף.

מחר יום אחרון של הגן, שאחריו 3 שבועות של חופשה.

ביום א' הלכתי עם עוד אמאלקנות מתנות לצוות, שלושה עשר אנשי צוות...

היה כייף

העקר כי האמא ושניה ואני היינו בראש דומה, וגם כי היה מאד כייף להוציא כסף שהוא לא שלי.....

(זה הרי כסף של כלל ההורים בגן...)

אני לקחתי על עצמי לכתוב את הברכות לצוות וגם לומר מספר מילים בסוף בשם ההורים.

אני אוהבת לכתוב וזה זרם לי די בקלות,

במקומות שנתקעתי בקשתי עזרה מאורי,

והוא עזר לי, בלתאר את איש הצוות מנקודת המבט שלו...

החלק הכי קשה היה לכתוב לשתי הגננות העיקריות, נעמי וקארי, כי רציתי לומר המון, וזה בלתי אפשרי בברכה,

שהיא בעצם בשם כולם.

מוזר היה לי להיות בצד של ההורים,בצד הנותן,  בצד של כותב הברכה ולא מקבל הברכה.

מוזר אבל מאד נעים ומרגש.

אז זהו שלושה שבועות של כייף עם האושר שלי ו...

עוד שנה נפלאה בגן הנהדר הזה שבו הוא נמצא.

כיף לי לדעת שהוא יהיה במקום מוכר מקום בטוח מקום מכיל, מקום מלמד, מקום שטוב לו,

ולא יהיו קשיי קליטה.

ערב נהדר!