אתמול הייתי בטקס רבין, מטעם העירייה. היה מאוד מרגש...ואם אפשר להגיד, מדהים.

ריקודים, שירים, נאומים וקטעי ווידיאו.

בכיתי.  ונורא כאב לי שחברות שלי מצאו על מה לצחוק...כן, בסוף, בשיחה עם ראש העיר, היה על מה לצחוק...אבל באמצע הטקקס...?! לא ראיתי שיש משהו מצחיק......

כל כך הזדהתי עם הנאום של ראש העיר. פשוט נהנתי לשמוע מישהו שחושב בדיוק כמוני.

בסוף הטקס הלכתי אליו ואמרתי לו שמאוד הזדהתי עם הדברים שנאמרו, ואם יש לו עותק של הנאום אני אשמח לקבל אותו. (בעיקרון רציתי לשים אותו בבלוג) הוא אמר שאין לו, שהוא מדבר מהלב. ושהוא ינסה לשחזר את זה בכתב...שאצור קשר עם הלשכה שלו.

ובסוף, אמרתי לו...."אני אנצל את הזדמנות שיש לי לדבר איתך, ואגיד לך תודה על הכל."

הוא ממש נחמד =]