אחרי מריבה גדולה הצלחנו להגיע להסכם והכל חזר למקומו בשלום פורח ונפלא.
את גורמת לי לרצות להוציא מעצמי דברים שזנחתי ושמתי בצד ואת מעריכה את הכישרון שלי ואני את שלך וזה נפלא שיש לנו את העולם הזה ביחד.
אני מחכה כבר למר גורלי בקוצר רוח, רק עוד 5 ימים ואדע אם גם אני הולכת לנסות את מזלי באוניברסיטה או שמה אסתפק במקצוע זניח יותר במכללה וזמן פנוי לאהבתי האמיתית כפרס תנחומים. אני משתגעת! חודש זה יותר מדי זמן לחכות והחוסר ידיעה מדיר שינה מעיניי ורודף אותי בחלומות, אפילו משנה את מצב רוחי באמצע היום.
אני בודקת את הבלוג שלך כמעט כל יום מקווה שתכתוב משהו, תראה סימן חיים שאולי יגיד לי מה החלטת והאם אולי אראה אותך יום אחד שוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
